שמש חצות

שמש חצות היא תופעה שמתרחשת בקיץ בקרבת הקטבים. חוג הארקטי (קו רוחב קרוב לקוטב הצפוני) וחוג אנטארקטי (קו רוחב קרוב לקוטב הדרומי) חווים את השמש נראית בחצות הלילה. בתנאי ראות טובים השמש יכולה להיראות סביב השעון, כ-24 שעות ביממה. מספר הימים בהם זה קורה גדל ככל שמתרחקים מקו המשווה ומתקרבים לקוטב.

בדרום החוג האנטארקטי יש תחנות מחקר. בחוג הארקטי יש אזורים במדינות כמו קנדה, גרינלנד, רוסיה, נורווגיה, שוודיה, פינלנד, אלסקה וצפון איסלנד. ההפך מזה הוא ליל קוטב, שהוא החורף בו השמש נשארת מתחת לקו האופק.

אזורים שמעבר ל־60° רוחב חווים דמדומי חצות. דמדומי חצות מסביר על זווית של כ־6 מעלות בין השמש לקו האופק. האור בשעות אלה מספיק לעתים לקריאה, אם השמיים בהירים. לילות לבנים הם סמל בסנקט פטרבורג, רוסיה. הם נמשכים בדרך כלל בין יוני ליולי. עשרת הימים האחרונים של יוני נחגגים שם בפסטיבלים, כשהפסטיבל של לילות לבנים הוא המוכר ביותר.

תושבים ותיירים מתקשים לעיתים בווסת שינה ופעילות כאשר אין חושך. מחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין ההיעדר של חושך לשינויים במצב הרוח, כולל היפומאניה (מצב של ערנות גבוהה ושינויים במצב רוח). התופעה גם יוצרת אתגרים לדתות שמתיימרות לקבוע זמני תפילות לפי זריחה ושקיעה. למשל, הקהילה היהודית שהיגרה לצפון בסוף המאה ה־18 עיבדה כללי הלכה מיוחדים לאזורי הקטבים.

שמש חצות היא כשיש שמש בחצות הלילה. זה קורה בקיץ ליד הקטבים. חוג הארקטי זה קו סביב הקוטב הצפוני. בחלק מהמקומות השמש זורחת ולא שוקעת גם בלילה.

אזורים שמעל לקו רוחב 60° חווים שמיים בהירים בלילה. זה נקרא דמדומי חצות. כאן השמש כמעט מתחת לאופק, אך האור מספיק לקריאה כשהשמיים נקיים. בסנקט פטרבורג ברוסיה חוגגים לילות לבנים בפסטיבלים בין יוני ליולי.

אנשים רבים מתבלבלים כשאין חושך. קשה לישון והמקום משפיע על מצב הרוח. דתות שמחשיבות זמנים לפי זריחה ושקיעה מתקשות שם. קהילות יהודיות בצפון התאימו את כללי הדת למקומות האלה במאה ה־18.