מעץ ושנהב בארמון הלאומי פֵּנָה בסינטרה
מוצג במוזיאון רוקפלר
שנהב הוא חומר קשה ואטום, בצבע לבן־צהבהב. שנהב מופק מחטיהם (חט = שן ארוכה הבולטת מהפה) של פילים וכן של חיות אחרות כמו היפופוטמים, ניבתנים וממותות. מאז התקופות הפרהיסטוריות ועד שהחלו להשתמש בפלסטיק, שנהב שימש לחפצי נוי, לכלים דתיים, לכפתורים, לקלידי פסנתר וכלכּדורי ביליארד.
המבנה הכימי והפיזיקלי של שיניים וחטים דומה אצל רוב היונקים. לכן המונח "שנהב" יכול להתייחס לכל שן או חט גדול שניתן לגלף ויש בו ערך מסחרי.
אוכלוסיית הפילים הצטמצמה בחומרה, ולכן הסחר בשנהב נאסר או הוגבל במדינות רבות. רוב הירידה נגרמה מציידים בלתי חוקיים בשנות ה‑80 של המאה ה‑20. בעקבות זאת הוכרז חרם עולמי על סחר השנהב, אך מאז חלו שינויים: מדי פעם הוסרו והוחזרו המגבלות.
מדינות כמו זימבבואה ודרום אפריקה טענו שסחר מבוקר חשוב לכלכלתן ולשליטה במספר הפילים. ב‑2002 האו"ם אפשר חלקית יצוא במכסות קבועות.
עם זאת, מחקר מאוניברסיטת אוקספורד (1999) מצא שפחות מאחוז אחד מהחצי מיליארד דולר שמגלגל שוק השנהב מגיע לאפריקה. רוב הרווח נשאר אצל מתווכים וסוחרים, ולכן היעילות של פתיחת השוק עדיין שנויה במחלוקת.
עיטורים משנהב מהמאה ה‑9 לפנה"ס נמצאו בשומרון, ונחשבים קשורים ל"בית השן" המוזכר בתנ"ך. מצבור גדול נוסף נמצא בארמון הישאם ליד יריחו ומתוארך למאה השמינית לספירה. ממצאים אלה מוצגים במוזיאון רוקפלר.
מעץ ושנהב בארמון הלאומי פֵּנָה בסינטרה
מוצג במוזיאון רוקפלר
שנהב הוא חומר קשה בצבע לבן־צהבהב. שנהב מגיע משיניים גדולות שנקראות חטים. חט = שן ארוכה שיוצאת מהפה של החיה.
בעלי חיים כמו פילים, היפופוטמים וניבתנים נתנו שנהב.
אנשים השתמשו בשנהב כדי לעשות תכשיטים, כפתורים וקלידים לפסנתר.
השיניים עצמן דומות אצל חיות רבות. לפעמים קוראים לשנהב לכל שן גדולה שאפשר לגלף.
מספר הפילים קטן כי צדו אותם לא חוקית בשנות ה‑80. לכן מדינות רבות אסרו לסחור בשנהב.
אחר כך היו שינויים וחלק מהמגבלות הוסרו לזמן מה. האו"ם אפשר יצוא מבוקר ב‑2002.
בשומרון נמצאו עיטורים משנהב מהמאה ה‑9 לפנה"ס. גם בארמון ליד יריחו מצאו הרבה שנהב.
הפריטים האלה מוצגים במוזיאון רוקפלר.
תגובות גולשים