שניצל וינאי

שניצל וינאי (בגרמנית: Wiener Schnitzel), נקרא באוסטריה גם 'וינר שניצל' או 'וינרשניצל'. זו פרוסת בשר עגל דקה, מצופה בפירורי לחם.

המונח הופיע בסוף המאה ה-19; התיעוד הכתוב הקדום ביותר הוא מספר בישול משנת 1831. לאורך זמן נטען שפלדמרשל יוזף רדצקי הביא את המתכון מאיטליה ב-1857, אך הבלשן היינץ דיטר פוהל הוכיח ב-2007 שמדובר באגדה. פוהל גם טען שייתכן שהמקור לא איטלקי, וכי ההתייחסות המקורית אולי הייתה למנה דומה בשם 'עגל בנוסח מילאנו'. ניתן למצוא את המנה גם בשווייץ.

השניצל הקלאסי עושים מנתח עגל בעובי כארבעה מילימטרים. מישטחים את הבשר וטובלים בקמח, ב'בלילת ביצים' (ביצים מקושקות) ואז בפירורי לחם. חשוב שהפירורים יישארו יבשים יחסית, כדי ליצור מעטפת חיצונית. מטגנים בשומן חזיר או בחמאה מזוקקת, בטיגון שבו השניצל טבול כולו בשמן. הופכים אותו כמה פעמים עד שצבעו זהוב.
במסורת מגישים את השניצל עם סלט ווינגרט (רוטב שמן וחומץ), סלט תפוחי אדמה או סלט מלפפונים. היום הוא גם מוגש עם אורז, צ'יפס או תפוחי אדמה מבושלים. בדרך כלל מוסיפים לימון ופטרוזיליה. לעתים מגישים לצד ריבה, לרוב מפירות יער כמו דובדבן או תות.

במחזמר 'צלילי המוסיקה' (1959) הזכרת השניצל מופיעה בשיר 'My Favorite Things', שם גם מוזכרת אכילתו עם אטריות, דבר שאינו נפוץ באוסטריה. בטום לרר חיבר שיר בשם 'ואלס השניצל הווינאי', שבוצע באלבומו מ-1953.

שניצל וינאי נקרא גם 'וינר שניצל'. זו פרוסת בשר עגל דקה מצופה בפירורי לחם.

השם הופיע בסוף המאה ה-19. יש תיעוד משנת 1831. פעם חשבו שהמתכון הגיע מאיטליה ב-1857, אבל חוקרים מצאו שזה אגדה.

חותכים את הבשר דק. טובלים בקמח, ב'בלילת ביצים' (ביצים מקושקות) ואז בפירורי לחם (גרגירים של לחם יבש). מטגנים בשומן חזיר או בחמאה מזוקקת עד שהשניצל זהוב. מגישים עם לימון ופטרוזיליה. לעתים עם סלטים או ריבה מתוקה.

בסרט 'צלילי המוסיקה' מזכירים שניצל עם אטריות. טום לרר כתב שיר על השניצל ב-1953.