השפות האנטוליות הן קבוצת שפות נכחדת שקשורה למשפחת השפות ההודו־אירופיות. משפחת השפות ההודו־אירופיות היא קבוצה גדולה של שפות שהן קרובות זו לזו בהיסטוריה ובמבנה.
השפה המפורסמת ביותר היא החתית. שפות חשובות נוספות הן הלויאית (שלעתים נכתבה ב"הירוגליפים חתיים", ציורים סימניים על אבן או חרס) והפאלאית. נמצאו גם טקסטים בלידית ובליקית, שהן גרסאות מאוחרות יותר. ייתכן ששפות נוספות כמו קרית וקפדוקית השתייכו לקבוצה.
ב־1906 גילתה משלחת גרמנית שרידים חותיים באתר בוגאזקוי, שבו נמצאה עיר הבירה של החתים. השלטון החתי באזור התקיים בערך משנת 1900 לפנה"ס עד 1200 לפנה"ס. הארכיאולוגים מצאו אלפי לוחות חרס עם כתובות בכתב יתדות; כתב יתדות הוא כתיבה עם חותמות בצורת יתד על חרס.
הלוחות נוצרו בעיקר בין 1700 לפנה"ס ל־1400 לפנה"ס. בשנים 1916, 1917 פענח בדז'יך הרוזני את הכתובות על הלוחות. הוא הראה שהחתית שייכת למשפחת השפות ההודו־אירופיות.
המבנה הדקדוקי של החתית, כלומר המורפולוגיה, האופן שבו המילים משתנות, היה פשוט יותר מזה של שפות הודו־אירופיות עתיקות אחרות.
לא ברור בדיוק מתי השפות האנטוליות נכחדו. עם זאת, ההשפעה של ימי אלכסנדר מוקדון (ההלניזם) חדרה לאזור, ובתקופת הרומאים השפות האנטוליות כנראה כבר לא שימשו באופן קבוע.
השפות האנטוליות הן שפות שדיברו פעם באסיה הקטנה. אסיה הקטנה זה אותו איזור של היום בטורקיה.
השפה המפורסמת היא חתית. יש גם שפות כמו לויִית ופאלאית. נמצאו גם טקסטים בלידית ובליקית.
ב־1906 גילו חוקרים עיר חותית בשם בוגאזקוי. זו הייתה עיר בירה של החתים.
החתים שלטו בערך מ־1900 עד 1200 לפני הספירה. נמצאו אלפי לוחות חרס עם כתובות. הכתובות נכתבו בכתב יתדות. כתב יתדות הוא כתיבה שעושים בה חותמות קטנות על חרס.
בשנים 1916, 1917 פיענח בדז'יך הרוזני את הכתובות. הוא הראה שהחתית קשורה לשפות הודו־אירופיות. בסוף, השפות האנטוליות חדלו להישמע, וכבר לא דיברו בהן בזמן הרומאים.
