שקל

שקל (באכדית: šiqlu) התחיל כיחידת משקל במסופוטמיה בערך בשנת 3000 לפנה"ס. הוא סימל כ־11 גרם שעורה. שעורה היא דגן (grain), ששימש כמטבע חליפין בין מוצרים.

מאוחר יותר העדיפו להשתמש בכסף מתכתי כי היה שקל יותר לשנע מאשר שקיות שעורה. ערכו של גוש כסף שהיווה "שקל כסף" הותאם למשקל השעורה. בבטקסטים מקראיים מופיע "שקל" לעתים כמידת משקל לכסף ולמזון. שני שלישים מהשקל המקראי נקראים פים.

בסוף המאה ה־5 לפנה"ס הפיניקים החלו להטביע מטבעות. המטבע המפורסם היה השקל הכפול הצידוני. בעולם ההלניסטי השקל שקול לכארבע דרכמות.

בפרס השם "שקל" הופיע כ־siglos. השקל הצורי (Tyrian shekel) הוטבע בצור החל מהמאה ה־2 לפנה"ס. מטבע זה שימש להכנת תשלומי מס מקודשים, כולל מחצית השקל למקדש. על המטבע הופיעו ראש מלקרת־הרקלס ונשר, ולעיתים חרטום אניה כסמל צור.

במהלך המרד הגדול נגד רומא טבעו המורדים מטבעות שקיליים משלהם. משקלם ותכולת המתכת שלהם היו שווים לשקל הצורי, ועליהם נכתב "ירושלים הקדושה". עם זאת, קיימות גם עדויות שאינן מזכירות הטבעת מטבעות במרד.

במשנה ובתלמוד השקל מופיע לצד מטבעות אחרים, כמו דינר וסלע. יחס הערכים משתנה בין התקופות. למשל, השקל התלמודי היה בערך חצי סלע והכיל שני זוזים.

בימי הביניים הופיעו שקלים דמיוניים, מדליות המזכירות את השקל העתיק. יהודי אירופה השתמשו בהן לזכר מצוות כמו מחצית השקל ולקמעות. עיטורים נפוצים כללו את מטה אהרון וצנצנת המן. שקלי גרליץ המפורסמים הופצו החל מהמאה ה־15 והיו קשורים באמונות עם שלושים השקלים של יודא.

בשנת 2023 הוצגה תערוכה במוזיאון ישראל על מטבעות אלו.

בתנועה הציונית השתמשו ב"שקל" כשם למס חבר שנתי. מי שקנה שקל קיבל זכות הצבעה בקונגרס הציוני. עם הקמת המדינה ביטלו את המערכת הזו.

בשנת 1969 חוקק חוק שקבע את השם "שקל" למטבע הישראלי. בפועל הומרה הלירה הישראלית לשקל ב־24 בפברואר 1980, לפי יחס של 10 לירות לשקל אחד. בעקבות אינפלציה הוחלף השקל ב־1985 בשקל חדש, ביחס של 1,000 שקלים ישנים לשקל חדש אחד.

בנימין זאב הרצל השתמש במושג "שקל" בספרו אלטנוילנד כדי לתאר מטבע דמיוני של התנועה הציונית.

שקל התחיל כמשקל ישן במסופוטמיה. זה היה בערך 11 גרם שעורה. שעורה היא גרגיר של דגן, מזון.

אנשים השתמשו בשעורה כדי להחליף מוצרים. אחר כך השתמשו בכסף מתכתי. שקל הכסף היה גוש כסף ששקל כמו השעורה.

הפיניקים החלו להטביע מטבעות לפני אלפי שנים. מטבע חשוב נקרא השקל הצורי. הוא שימש גם לתשלום למקדש.

באירופה ייצרו מטבעות זכר לשקל העתיק. יהודים שמרו אותן להזכיר מצוות ולמזל. שמות ותמונות עליהם כללו "שקל ישראל" ו"ירושלים הקדושה".

בתנועה הציונית לקחו את המילה "שקל" כמס חבר. כשהוקמה המדינה שינו את המטבע. ב־1980 הומרו 10 לירות לשקל אחד. ב־1985 הוחלף השקל בשקל חדש בגלל עליית מחירים.

הרצל כתב על שקל בדמיונו הספרותי. הוא השתמש בשם כדי לדבר על כסף של העם.