שרב

שרב הוא תופעה אקלימית של גלי חום חזקים. בדרך כלל מתרחשים בארץ בעיקר בעונות המעבר, באביב ובסתיו.

בעברית המדוברת קוראים לתופעה גם חמסין, אך החמסין במצרים שונה מבחינה מטאורולוגית. שני המונחים מתארים סימני חום ויובש, עם רוח מועטה בדרך כלל.

יום שרבי מוגדר לפי לחות יחסית (כמות האדי המים באוויר) נמוכה: פחות מ‑50% בחוף ו‑45% בהרים. שרב כבד מוגדר כשבלבול הלחות נמוך יותר, מתחת ל‑30% בחוף ומתחת ל‑20% בהרים. בימי שרב הטמפרטורה עלולה לעלות במהירות, לעתים ב‑10 מעלות צלזיוס בתוך כמה שעות.

יש שני סוגי שרב עיקריים: "שרב הסעה" ו"שרב דינמי". שרב הסעה נגרם מזרימת אוויר שמגיעה מאזורים חמים ומדבריים. סוג זה נפוץ בעונות המעבר ואורכו קצר יחסית. החום מורגש בעיקר בפנים הארץ.

שרב דינמי נוצר כתוצאה מרמה ברומטרית: אוויר חם שוקע ומחמם את הקרקע. שרב דינמי נפוץ בקיץ והוא יכול להימשך זמן רב.

גלי שרב מעלים את הטמפרטורות הרבה מעבר לנורמה הארצית. הם עלולים גם לגרום לשריפות ולקשיי בריאות.

הטמפרטורה הגבוהה ביותר שתועדה בישראל היא 54 מעלות צלזיוס, שנמדדו בטירת צבי בעמק בית שאן ביוני 1942. גלי שרב מודרניים בולטים כללו את 18 במאי 2015, כשנמדדו כ‑48 מעלות בים המלח וכ‑49 בעוטף עזה, ואירעו שריפות באזור. בין 15 ל‑23 במאי 2020 פקד גל חום קיצוני את הארץ; ברוב האזורים נמדדו מעל 40 מעלות, ובטבריה כ‑46 מעלות. במהלך אותו שרב פרצו מספר שריפות בשומרון ובאזור אריאל.

שרב הוא גל חום חזק. הוא קורה לרוב באביב ובסתיו.

לחות יחסית היא כמה מים יש באוויר. יום שרבי קורה כשהלחות נמוכה מאוד. בחוף זה פחות מ‑50%, בהרים פחות מ‑45%.

יש שני סוגים של שרב. "שרב הסעה", אוויר חם מיבשה זורם לכיוון הים. "שרב דינמי", אוויר חם שוקע ומחמם לאורך זמן. הראשון קצר, והשני יכול להמשך הרבה זמן.

בימי שרב הטמפרטורה יכולה לעלות מהר, אפילו ב‑10 מעלות בתוך כמה שעות.

החום הקיצוני ביותר שנרשם בארץ היה 54 מעלות טורטציאוס בתיירת צבי, 1942. ב‑18 במאי 2015 נמדדו כ‑48 מעלות בים המלח וכ‑49 בעוטף עזה. במאי 2020 היה גל חום גדול: ברוב המקומות נמדדו מעל 40 מעלות, וטבריה הגיעה לכ‑46 מעלות. בגלים כאלה פרצו גם שריפות במקומות שונים.