"שָׂרָה, גיבורת ניל""י" הוא ספר מאת דבורה עומר שיצא ב-1967. הספר עוקב אחרי חייה של שרה אהרנסון ומציג את השתלבותה במחתרת הריגול ניל"י (מחתרת סודית שפעלה בזמן מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל תחת השלטון העות'מאני).
הסיפור מתחיל בילדותה, בפגישה של שרה עם אבשלום פיינברג. אבשלום מציע להם להקים קבוצת הגנה מקומית בשם הגדעונים, שהופכת אחר כך לחלק מהפעילות של ניל"י. לאורך השנים נראית ביחד פעילות המחתרת וחייה האישיים של שרה: מותה של אמא שלה מלכה, נישואיה לחיים אברהם, והקשר של אחותה רבקה עם אבשלום.
שרה נוסעת לאיסטנבול ולומדת על מהלך מלחמת העולם הראשונה. בדרכה חזרה היא רואה שיירות של ארמנים מגורשים ומתרה האם גורל דומה יגיע גם לקהילה היהודית בארץ.
בניל"י שותפיה העיקריים הם אחיה אהרן אהרונסון ואבשלום פיינברג. תפקידה המרכזי של שרה במחתרת הוא הצפנת הידיעות, כלומר הפיכת המידע לצורה סודית כדי שאחרים לא יבינו אותו. במהלך המאבקים אבשלום נרצח כשניסה להגיע לקהיר ויוסף לישנסקי בורח אל הכרמל. רבים מחברי ניל"י עוזבים את הארץ מחשש לתפיסה.
שרה נתפסת ונחקרת בידי העות'מאנים. לאחר עינויים ושברון נפש היא מתאבדת בבית אחיה אהרון.
הספר יצא בסדרת "נועזים" של הוצאת י' שרברק ב-1967. ב-1968 זיכתה העבודה את דבורה עומר בפרס למדן. ב-1981 יצאה גרסה בעברית קלה בעריכתו של יגאל מולדבסקי, ועלתה גם גרסה קולית בהקראה של גליה ירון.
עומר עיבדה את הספר למחזה שהוצג לראשונה בתיאטרון אורנה פורת ב-1976 בבימויה של ציפי פינס. הפקה נוספת הופיעה ב-1987 וב-2012 בתיאטרוני ישראל.
הספר מספר על שרה אהרנסון. דבורה עומר כתבה את הספר. הוא יצא ב-1967.
שרה גדלה בארץ בתקופה שהשליטה הייתה של האימפריה העות'מאנית. היא פגשה את אבשלום פיינברג כשהייתה ילדה. יחד הם הקימו קבוצה סודית קטנה שנקראה הגדעונים. קבוצה סודית = קבוצה שעובדת בשקט ובמסתור.
כשהחלו מלחמות גדולות הם הצטרפו למחתרת בשם ניל"י. במחתרת שרה עזרה על ידי הצפנת הודעות. הצפנה = לעשות את המידע קשה לקריאה על ידי אחרים.
שרה נוסעת לאיסטנבול ורואה שם עקבות של המלחמה. כשחזרה הביתה היא ראתה אנשים שגורשו מבתיהם. אחר כך רבים מחברי המחתרת נאלצו לעזוב את הארץ.
לבסוף שרה נלכדה ונחקרה קשה. היא נפגעה ונפטרה בבית אחיה אהרון.
הספר יצא בסדרת "נועזים". ב-1968 דבורה עומר קיבלה את פרס למדן. בשנת 1981 יצאה גם גרסה בשפה קלה.
הספר הועלה גם על הבמה בתיאטרון בשנים שונות, כולל הצגה ב-1976.
תגובות גולשים