שת

שֵׁת הוא דמות מקראית והבן השלישי של אדם וחוה. הוא נולד אחרי שהבל נרצח על ידי קין, כאשר אדם היה בן 130.

לפי ספר היובלים, ספר יהודי עתיק, שת נולד בשנה קל"ב לבריאת העולם. חוה הסבירה את שמו בכך שקיבלה "זרע אחר" (כלומר ילד נוסף) במקום הבל.

לשת נולד בגיל 105 בן בשם אנוש. אנוש הוליד את קינן; קינן הוליד את מהללאל; אחריו ירד, חנוך, מתושלח, למך ולבסוף נח. על פי המסורת כל האנושות אחרי המבול היא מצאצאיו של שת.

שת חי 912 שנים.

במסורת האכדית (אכדית היא שפה עתיקה ממסופוטמיה) המילה "שת" שימשה גם ככינוי לשבטי האמורי שחיו באזורי הפרת, בבל וארץ ישראל. בני שת מופיעים גם בתעודות מצריות ובספרות אוגריתית. בנבואת בלעם (נבואה במקרא) בני האדם נקראים לעתים "בני שת"; גם הביטויים "בני אדם" ו"אנוש" מיוחסים לשם זה.

לפי ספר היובלים נשא שת לאישה את אחותו הצעירה שנקראה "עצורה". גם באסלאם רואים את שת כאחד מנבחרי האנושות.


מקום קברו אינו מפורש בתנ"ך, אך במסורת יהודית מהמאה ה-11 תואר קבר באזור היישוב העתיק ארבל. מסורת מוסלמית מהמאה ה-12 הצביעה על הכפר א-נבי שית בלבנון. מסורת נוספת מהמאה ה-13 הצביעה על כפר בשית, שמזוהה היום עם המושב עשרת.

שֵׁת הוא הבן השלישי של אדם וחוה. הוא נולד אחרי שאחיו הבל נרצח על ידי קין.

אימו קראה לו כך כי קיוותה לילד נוסף. ("זרע" משמעותו ילד.)

לשת נולד בן בשם אנוש כשהיה בן 105. אחרי אנוש באו עוד כמה דורות, ובסופם נולד נח.

שת חי 912 שנים.

בכמה ספרים עתיקים כתוב שהוא נשא לאישה את אחותו הצעירה, שנקראה "עצורה". גם באסלאם רואים בו אדם חשוב.


יש מסורות שונות על קברו. יהודים מהמאה ה-11 מצביעים על ארבל. מסורת מוסלמית מהמאה ה-12 זיהתה את הכפר א-נבי שית בלבנון. מסורת מהמאה ה-13 מציינת מקום שזוהה היום עם המושב עשרת.