תאודאס

תאודאס (ביוונית: Θευδᾶς, בלטינית: Theudas) היה, לפי יוסף בן מתתיהו, משיח שקר, אדם שטען או הוצג כמשיח אך לא זכה להכרה רחבה. הוא פעל ביהודה בתקופת הנציב פאדוס (נציב, מושל רומי). ככל הנראה הוצא להורג בהוראתו, בסביבות השנה 46.

תופעת הנבואה והמשיחיות בישראל העתיקה צמחה מתוך קבוצות דעתניות שביקרו את המצב החברתי והפוליטי. בתקופת השלטון הרומי, ובעיקר בעידן שנקרא הנציבות הרומית השנייה (66-44), נולדו תנועות נבואיות-משיחיות קטנות וקיצוניות. השלטונות הרומיים ראו בהן סכנה. הם חששו מהתכנסויות המוניות שעלולות להפוך למרד.

בימי פאדוס הופיע יהודי בשם תאודאס. שמו יווני, כמו שמות רבים אז. על פי יוסף, הוא הוביל אנשים למדבר, ארגן התקהלות המונית וטען שיוכל לבצע ניסים. המנהגים סביבו כללו נטילת רכוש וחלוקתו, ושימוש במקווי מים (מקווה, בריכה טבילה לטהרה) כסימן לטהרה רוחנית. שמו מוזכר גם במקורות נוצריים כאדם שהיה משיח שקר.

פאדוס שלח פלוגת פרשים שאכלסה את הקבוצה בהפתעה. רבים נהרגו ורבים נעצרו. תאודאס נפל בשבי וראשו נכרת. עונש זה שימש כאמצעי הרתעה כנגד מי שנתפסים כאיום על השלטון.

בספר מעשי השליחים מוזכר תאודאס על ידי רבן גמליאל הזקן כדוגמה לתנועה משיחית שנכחדה. הסיפור שימש כדי להצדיק גישה של המתנה ובחינה היסטורית כלפי תנועות כאלה.

תאודאס (השם היווני: Theudas) היה אדם שהופיע ביהודה בזמן השלטון הרומי. לפי יוסף בן מתתיהו, הוא הוצג כמשיח שקר. משיח שקר זה אומר אדם שטוען להיות מי שמציל או מוביל את העם, אבל לא כך היה.

באותה תקופה היו קבוצות שדיברו על משיחים ונביאים. הרומאים חששו מהתכנסויות גדולות. הם פחדו שמחאות יהפכו למרד.

תאודאס הוביל אנשים למדבר. הוא דיבר על טהרה ועשה טקסים ליד מקווי מים. מקווה הוא בריכה לטבילה וטהרה לפי המסורת. אנשים נתנו לו רכוש והוא חלק אותו. הוא גם הבטיח מעשי פלאים.

המושלים הרומאים שלחו פרשים כדי לעצור את הקבוצה. הרבה אנשים נהרגו ושאר נעצרו. תאודאס נתפס והוצא להורג.

בספר מעשי השליחים הוזכר תאודאס כדוגמה למשיח שקר. רבן גמליאל הזקן השתמש בסיפור כדי להראות שתנועות כאלה נעלמות לפעמים.