תאוריית הדומינו

תאוריית הדומינו היא רעיון פוליטי שהתגבש בארצות הברית בתחילת המלחמה הקרה. לפי הרעיון, אם מדינה אחת תעבור לקומוניזם (אידאולוגיה שמבקשת חברה בלי בעלות פרטית וכל המשאבים שייכים למדינה או לקהילה), זה עלול לגרום גם למדינות שכנות ליפול - בדומה לשרשרת אבני דומינו שנופלות אחת אחרי השנייה.

כבר בסוף שנות הארבעים נקטה ארצות הברית במדיניות של "בלימה" נגד הקומוניזם, שנקראה דוקטרינת טרומן. את המושג "תאוריית הדומינו" הציג נשיא דווייט אייזנהאואר במסיבת עיתונאים ב-7 באפריל 1954, כשהתייחס למצב בדרום-מזרח אסיה ובוייטנאם.

התיאוריה שימשה תימוכין למעורבות ארצות הברית במלחמת וייטנאם. מקבלי ההחלטות אמרו שאם וייטנאם תיפול, יפלו אחריה קמבודיה ולאוס, ומזרח אסיה תיכנס להשפעת הקומוניזם. מתנגדים חשבו שהרעיון מוגזם, ודרשו להגן רק על מקומות בעלי אינטרס כלכלי או ביטחוני ברור.

לאחר נפילת וייטנאם ב-1975 אכן הפכו גם לאוס וקמבודיה לקומוניסטיות, ומהלך זה נראה כהוכחה לתאוריה. עם זאת, יש מי שאמרו שמעצמות אזוריות כבר השפיעו על המדינות הללו קודם לכן, ושיחסים בין קמבודיה לוייטנאם הצפונית לא תמיד היו ידידותיים.

מושג הדומינו הוחל גם על המזרח התיכון. למשל, ארצות הברית פחדה מפני התפשטות אסלאם פונדמנטליסטי (זרם דתי קיצוני) אחרי מהפכות באזור. חשש זה הוביל לתמיכה בעיראק במלחמת איראן, עיראק ובמהלכים אחרים שנועדו למנוע ניצחון של כוחות שיכולים להשפיע על שכנים.

העיקרון שימש גם להצדקת תמיכה בסובייקטים כמו אינדונזיה ב-1965. לעומת זאת, חלק מהממשלות המערביות דנו גם ברעיון ההפוך: אם מדינה תהפוך לדמוקרטית היא עשויה להשפיע חיובית על שכנותיה, "תאוריית הדומינו הדמוקרטית".

הוגים כמו נועם חומסקי ביקרו את התאוריה. חומסקי אמר שארצות הברית לפעמים מפחדת מה"דוגמה הטובה", מדינה שמצליחה בלי השפעה אמריקאית, ולכן מתערבת ומדכאת תנועות סוציאליסטיות או אחרות ברחבי העולם. הוא השתמש בדוגמאות כמו התערבות בגואטמלה, לאוס וניקרגואה כדי להראות את הנרחבות של מדיניות זו.

תאוריית הדומינו היא רעיון שאומר: אם מדינה אחת הופכת לקומוניסטית (רעיון של חלוקת רכוש שווה), גם השכנות עלולות להשתנות אחריה. זאת בדומה לשורת אבני דומינו שנופלות.

הרעיון נולד בארצות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה. הנשיא אייזנהאואר דיבר עליו ב-1954 כשדיבר על מה שקורה בוייטנאם.

ארצות הברית אמרה שצריך להתערב כדי למנוע ממדינות נוספות להפוך לקומוניסטיות. כשהוויאטנאם הצפונית ניצחה ב-1975, גם לאוס וקמבודיה הפכו לקומוניסטיות. אנשים שונים חשבו שזה מוכיח את הרעיון, ואחרים חשבו שזה לא כל כך פשוט.

מדי פעם אמרו גם שמערכת רעיונות יכולה להתפשט במזרח התיכון. בגלל זה ארצות הברית תמכה במהלכים מסוימים, מתוך חשש שהשפעה אחת תדביק מדינות נוספות.

הרעיון הוזכר גם כשמדובר באינדונזיה בשנות השישים. ישנה גם גרסה הפוכה: אם מדינה תהיה דמוקרטית, זה יכול לעודד מדינות אחרות להיות דמוקרטיות.

חוקרים כמו נועם חומסקי אמרו שארצות הברית לפעמים פעלה נגד מדינות כדי שלא יהוו מודל אחר. הוא הביא דוגמאות של מדינות שבהן ארצות הברית התערבה כדי למנוע שינוי בדרך כלכלית או פוליטית.