תאוריית הצרכים

תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו מציעה שמניעים אוניברסליים מובילים את האדם. לפי מאסלו יש היררכיה של צרכים: אדם מממש תחילה צרכים בסיסיים, ורק אחר כך פונה לצרכים גבוהים יותר.

התאוריה מבדילה בין שני סוגי מניעים. מניעי החסך הם כאלה שמנסים למלא חסר חיוני, כמו מזון וביטחון. הם מפחיתים מתח כדי להשיב שיווי משקל פנימי (הומאוסטאזיס). מניעי הגדילה אינם הכרחיים לקיום, אך נותנים משמעות, כמו יצירתיות ואהבה. הם יוצרים מתח חיובי (הטרוסטאזיס), שאנשים מחפשים גם אחרי סיפוק בסיסי.

הרעיון המרכזי הוא שאי אפשר לעבור ברמה הבאה בלי למלא את הקודמת. מבקרים אומרים שזה לא תמיד נכון, ויש יוצאים מן הכלל.

התאוריה מוצגת לעיתים כה"פירמידה של צרכים". בתחתית נמצאים הצרכים הבסיסיים, ובקצה העליון - מימוש עצמי.

צרכים ביולוגיים חיוניים לקיום, כמו אוכל ושמירה על שיווי משקל בגוף.

כולל רגיעה ונוחות. ביטחון כזה מתקבל מיציבות תעסוקתית, ביתית ומשפחתית.

צרכים חברתיים של אהבה וקבלה. בשלב זה האדם בונה זהות עצמית.

כולל כבוד מצד אחרים וכבוד עצמי. חוסר בכך עלול לפגוע בערך העצמי.

השימוש בכישורים הייחודיים למימוש יכולת אישית. מאסלו טען שמעטים מגיעים לשלב זה.

התאוריה אינה מפרטת כלים להשגת כל רמה. כלי אחד יכול לשרת אנשים שונים בדרכים שונות.

מחקרים וביקורות גילו מגבלות. מחקר שכלל כ-60 אלף משתתפים מ-123 מדינות מצא שיש צרכים אוניברסליים. עם זאת, המחקר הראה שאין היררכיה ברורה והצרכים פועלים במקביל.

מקרה ביקורתי בולט הוא השואה. למרות תנאים קיצוניים של רעב וחוסר ביטחון, התנהלו חיים תרבותיים והגשמה אישית. זה מראה שלפעמים אנשים מחפשים צרכים גבוהים גם בלי סיפוק מלא של הבסיסיים.

התאוריה שוכללה על ידי קלייטון אלדרפר בפיתוח תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה (ERG). כמו כן, היא נחשבת לאחת מארבע תאוריות מרכזיות על מוטיבציה, יחד עם מקללנד, תיאוריית X ו-Y של מקגרגור ותאוריית שני הגורמים של הרצברג.

אברהם מאסלו דיבר על צרכים של אנשים. הוא אמר שיש מדרג. קודם כל צריכים דברים חשובים, ואז רצונות גבוהים יותר.

מניעי החסך הם צרכים חיוניים, כמו אוכל וביטחון. הם עוזרים להחזיר שיווי משקל בגוף (הומאוסטאזיס - שיווי משקל).

מניעי הגדילה הם רצונות שאינם חיוניים. הם נותנים סיבה לחיות, כמו יצירה ואהבה.

הצרכים מוצגים כ"פירמידה". בתחתית נמצאים הצרכים הבסיסיים. בראש נמצא מימוש עצמי.

אוכל ודברים שהגוף צריך כדי לחיות.

רצון להרגיש בטוח. זה קשור לבית ולעבודה יציבה.

רצון להיות חלק מקבוצה, לאהוב ולהיות אהוב.

רצון שאנשים יכבדו אותנו ושנכבד את עצמנו.

למצוא את הכישורים שמייחדים כל אחד. רק חלק קטן מגיע לזה.

יש מחקרים שמצאו צרכים דומים בכל העולם. אבל הם לא תמיד מסודרים בסדר קבוע.

אחת הביקורות מדברת על השואה. בתקופות קשות אנשים עדיין יצרו תרבות ולימוד. זה מראה שאנשים לפעמים מחפשים גם צרכים גבוהים.

יש תאוריות נוספות על מוטיבציה. גם אלדרפר הציע גרסה משלו בשם ERG.