תארים רבניים

יש תארים שונים לרבנים. לפעמים התואר מצביע על דרגה שונה, ולפעמים השינוי הוא רק בשם.

ההבדל בין תוארי אמוראי ארץ ישראל לאמוראי בבל נובע מהעובדה שהסמיכה לא עברה לבבל. סמיכה = אישור רשמי להיות רב. על כך כתבו הגאונים את הביטוי: "גדול מרב רבי, גדול מרבי רבן, גדול מרבן שמו". פירוש המילים נוגע לסוגי תואר שונים: 'רב' שייכת לחכם ללא סמיכה, 'רבי' לחכם שקיבל סמיכה, ו'רבן' הייתה תואר לנשיא הסנהדרין, ראש בית הדין הגדול. המשפט מזכיר גם מי שלא ניתן לו תואר, ונאמר עליו שהוא גדול מכולם.

ביהדות גרמניה הייתה הקפדה על סוג התואר בעת העלייה לתורה. המהרש״ל מתייחס להקפדה זו וכותב:

כיום משתמשים בתארים אלה גם אצל אדמו״רים שמובילים קהילות חסידיות שמקורן ברבנות אירופית. דוגמה לכך: רבי יוחנן סופר גאב״ד ערלוי. אדמו״ר באבוב נושא בתואר אבדק״ק באבוב. גם רבני קהילות גדולות באירופה משתמשים בכינוי גאב״ד, למשל גאב״ד אנטוורפן.

יש שמות שונים לרבנים. לפעמים השם אומר מי חשוב יותר. לפעמים זה רק שם.

פעם קראו לחכמים 'רב', 'רבי' או 'רבן'. זה היה בגלל סמיכה. סמיכה = אישור רשמי להיות רב. 'רב' הוא חכם בלי סמיכה. 'רבי' הוא חכם עם סמיכה. 'רבן' היה תואר למנהיג של הסנהדרין. הסנהדרין = בית דין גדול.

בגרמניה שימו לב מי קוראים כך כשעולים לתורה. המהרש״ל כתב על זה.

היום יש אדמו״רים ורבנים שעדיין משתמשים בתארים אלה. דוגמאות: רבי יוחנן סופר גאב״ד ערלוי, אדמו״ר באבוב (אבדק״ק), וגאב״ד אנטוורפן.