היישוב הוא השם לישות היהודית שקמה בארץ ישראל בסוף המאה ה-19. ראשיתה נחשבת בהקמת מקווה ישראל (1870) ופתח תקווה (1878), ובהמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881. השם הופיע גם כ"היישוב העברי" ומוזכר במגילת העצמאות.
עם הזמן התפתח היישוב למעין אוטונומיה, "המדינה שבדרך", כלומר שלטון עצמי חלקי. קמה תנועת התיישבות שהקימה ערים ומושבות. נוצרו גם צורות ייחודיות של מגורים חקלאיים, כמו קיבוץ (חווה שיתופית) ומושב עובדים (כפר חקלאי של משפחות).
אדמות שבמצבן היו שוממות וביציות הופרחו והפכו לשדות ופרדסים. החקלאות והתעשייה התפתחו, ועברית חזרה להיות שפה מדוברת ושפת ההוראה בבתי הספר. התהליך נמשך עד להכרזת המדינה ב-14 במאי 1948.
היישוב היה קהילה יהודית בארץ ישראל מסוף המאה ה-19 עד 1948.
התחיל עם מקווה ישראל (1870) ופתח תקווה (1878). ב-1881 הגיע גל גדול של עולים. גל של עולים - עלייה.
אנשים הקימו כפרים ועיירות. נולדו קיבוצים, חוות שיתופיות, ומושבים, כפרים חקלאיים.
הם עיבדו אדמות והפכו אותן לשדות ופרדסים. נבנו גם מפעלים. עברית חזרה להיות שפה מדוברת ובתי הספר למדו בה.
היישוב נקרא גם "היישוב העברי" עד להקמת המדינה ב-14 במאי 1948.
תגובות גולשים