למחלת הגחלת (אנתרקס, Anthrax) יש מקום חשוב בהיסטוריה של המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה. הציבור מכיר אותה בעיקר בגלל הפוטנציאל לשימוש כנשק ביולוגי במלחמה.
בשנת 1876 קישר רוברט קוך את הגחלת העורית לחיידק Bacillus anthracis. זהו מתג גרם‑חיובי (כינוי לבסיס צביעה מיקרוסקופית) ואאורובי (צריך חמצן כדי לחיות). בשנת 1881 יצר לואי פסטר את החיסון החי הראשון נגד החיידק. חיסון חי הוא חיסון שבו המיקרואורגניזם מוחלש כדי לעורר הגנה.
שם המחלה נגזר מהמילה היוונית Anthrakis, שפירושה "פחם", ומתאר את הנגע העורי השחור שמופיע בחלק מהמקרים. חיידקי הגחלת יוצרים נבגים, צורות עמידות שמאפשרות להם לשרוד בסביבה. נבגים אלה אחראים להתפתחות המחלה ובאופן מסוכן במיוחד מדביקים בעלי חיים אוכלי עשב שנחשפים לנבגים בקרקע.
גחלת נקראת גם אנתרקס. השם מגיע מהמילה היוונית Anthrakis, שפירושה "פחם". כך קוראים לה כי יכול להופיע פצע עור שחור.
חיידק בשם Bacillus anthracis גורם למחלה. חיידק הוא יצור קטן מאוד שגורם למחלות. ב‑1876 רוברט קוך הראה שהחיידק גורם לגחלת. ב‑1881 לואי פסטר ייצר את החיסון החי הראשון. חיסון חי הוא חיסון עם חיידק מוחלש.
החיידק יוצר נבגים. נבגים הם צורות עמידות שיכולות להישאר בקרקע. בעיקר בעלי החיים שאוכלים עשב עלולים להידבק מהם.
תגובות גולשים