תוכנה כשירות

תוכנה כשֵירות (SaaS, Software as a Service) היא תוכנה שמנגישה שירותים דרך האינטרנט, בלי צורך להוריד או להתקין אותה על המחשב. זהו סוג נפוץ של "מחשוב ענן", כלומר הרצת אפליקציות ושמירת נתונים בענן במקום על שרת מקומי.

היתרונות הבולטים הם חיסכון בעלויות התקנה ותחזוקה, והפחתת הצורך לנהל שרתים בארגון. לעתים קוראים למודל גם "On Demand" והוא נחשב לצורת מיקור חוץ של אפליקציות ותשתיות.


במימוש SaaS יש כמה מרכיבים עיקריים. השירות עצמו רץ אצל ספק SaaS על שרתים ובסיס נתונים. "בסיס נתונים" הוא מקום שבו מאוחסן מידע. לעתים אותו שרת ובסיס נתונים משרתים מספר ארגונים בו-זמנית, תוך שימוש בכלי אבטחה שמפרידים בין כל ארגון.

יש גם אפליקציות שממשיכות לרוץ במרכז המחשבים של הארגון, למשל מערכות ישנות או חבילות כמו ERP. ממשק המשתמש של שירותי SaaS הוא ברוב המקרים דפדפן אינטרנט (Web).

פלטפורמת אינטגרציה חשובה כי צריך לחבר בין אפליקציות פנימיות של הארגון לבין שירותי SaaS של ספקים שונים. "אינטגרציה" היא החיבור והחלפת המידע בין מערכות. אחת הדרכים לעשות זאת היא שימוש בתשתיות SOA, ארכיטקטורה שמאפשרת שירותים מתואמים.


שירותים באתר הספק עשויים להיות מעוצבים כ"שירותים" לפי ארכיטקטורה מוכוונת שירותים. מפתחי התוכנה מתאימים את השירות לצרכי הלקוח והעובדים.


קיים חיסכון בעלויות התקנה ותחזוקה, והפחתה בצורך בניהול שרתים מקומיים. השירות נגיש מהרשת ומאפשר עדכונים מרכזיים אצל הספק.








ב־1970, 1980 היו לשכות שירות שביצעו מחשוב עבור ארגונים במקום רכישת מחשבים. בשנות ה־90 חזר חלקית המודל דרך ה־ASP (Application Service Provider). בשנת 1995 חברת בריטיש טלקום יזמה מחקר שפורסם ב־1999 והציג רעיונות דומים ל־SaaS.

המונח "SaaS" הופיע לראשונה בשנת 2001 בדו"ח של SIIA. חברת Salesforce.com נחשבת לחלוצה בתחום עם מוצר CRM שהתחרה בחברות גדולות כמו Oracle ו‑SAP. בעקבותיה הפך מודל ה‑SaaS נפוץ במיוחד בתחום ה‑CRM, וחברות נוספות כגון NetSuite ופתרונות קוד פתוח כמו Sugar אימצו אותו. ב‑2008 יצאה Netsuite גם עם חבילת ERP מבוססת SaaS.

תוכנה כשירות (SaaS) היא תוכנה שמשתמשים בה דרך האינטרנט. לא צריך להוריד אותה. דוגמה פשוטה היא Gmail.

במקום שהאפליקציה תרוץ על המחשב שלך, היא רצה אצל חברה שמנהלת שרתים. "שרת" זה מחשב גדול שמריץ תוכנות. החברה שומרת נתונים ב"בסיס נתונים", מקום שבו נשמרים המידע.

לעתים תוכנה כזו חוסכת כסף כי לא צריך לקנות ולהתקין תוכנות. הממשק בדרך כלל פתוח בדפדפן אינטרנט, כמו אתר.


ספק ה‑SaaS מריץ את התוכנה ואת בסיס הנתונים שלו. לעתים אותו שירות משרת כמה ארגונים שונים. צריך לדאוג לאבטחה כדי להפריד בין הנתונים של הארגונים.

יש גם אפליקציות שרצות בתוך הארגון עצמו, למשל מערכות ישנות. לפעמים צריך לחבר בין המערכות האלה לבין שירותי ה‑SaaS. "לחבר" זה להעביר מידע בין מערכות.


מפתחים בונים את השירותים כך שהם יתאימו ללקוחות ולעובדים.


בעבר, בשנות ה‑70 וה‑80, חברות לקחו שירותי מחשוב חיצוניים. בשנות ה‑90 הופיעו ספקי אפליקציות (ASP). המונח "SaaS" הוצג ב־2001. חברת Salesforce הייתה חלוצה והראתה שאפשר להצליח עם מודל זה.