תוסף

תוסף (Add-On) או מתקע (Plug-In) הוא תוכנה עזר שפועלת יחד עם תוכנה בסיסית גדולה יותר.
התוכנה הבסיסית מריצה את התוסף, והמתקן מרחיב את האפשרויות של התוכנה.
דפדפנים ידועים הם דוגמה לתוכנה בסיסית, כמו Google Chrome, Internet Explorer ו‑Mozilla Firefox.
דוגמה לתוסף היא Windows Media Player שמאפשר לנגן סרטים ומוזיקה מתוך הדפדפן.

יישום המארח (היישום הראשי) מספק שירותים שהמתקע משתמש בהם כדי לבצע את עבודתו.
המתקע יכול להירשם אצל היישום המארח ולהחליף נתונים לפי פרוטוקול מוסכם.
בדרך כלל התוספים תלוים בשירותי היישום המארח, אך היישום פועל גם בלעדיהם.
התוספים נועדו להרחיב תכונות מבלי לשנות את קוד היישום הראשי.
כך משתמשים יכולים להוסיף ולעדכן תוספים בצורה דינמית.

מתכנתים רבים מיישמים תוספים באמצעות ספריות משותפות, המותקנות בנתיב שהיישום המארח קובע.
הספריות האלה נטענות בצורה דינמית בעת אתחול סביבת העבודה או במהלך זמן הריצה.

יש הבדלים בין סוגי תוספים במערכות שונות, לדוגמה בתוספי Mozilla Firefox ובארכיטקטורת תוספי WordPress.

תוסף הוא תוכנה קטנה שעוזרת לתוכנה גדולה.
תוכנה גדולה יכולה להיות דפדפן (תוכנה לגלישה באינטרנט).
דפדפנים מוכרים: Chrome ו‑Firefox.
דוגמה לתוסף היא Windows Media Player. הוא מאפשר להפעיל וידאו ומוזיקה בתוך הדפדפן.

היישום המארח הוא התוכנה הגדולה שמריצה את התוסף.
היישום נותן שירותים, והתוסף משתמש בשירותים האלה כדי לעבוד.
התוספים תלויים ביישום המארח, אבל היישום יכול לעבוד בלעדיהם.
משתמשים יכולים להוסיף או לעדכן תוספים בלי לשנות את התוכנה הגדולה.

מפתחים משתמשים בקבצים מיוחדים שנקראים ספריות משותפות.
הספריות האלה נטענות כשצריך, בתחילת העבודה או בזמן שהיישום פתוח.