תנועות נוער וארגוני נוער בישראל

בתנועות נוער וארגוני ילדים ונוער בישראל מתקיימת פעילות חברתית־חינוכית מחוץ לבית־הספר. חינוך בלתי פורמלי (חינוך שמתקיים מחוץ למסגרת הבית־ספרית) מאפשר לנערים ולעיתים גם לילדים לעצב זהות, ערכים ותחושת שייכות.
תנועות רבות הוקמו בתגובה למשברים חברתיים. להן היה תפקיד מרכזי בהיסטוריה הציונית ובתהליך ההתיישבות, כגון במסגרת גרעיני נח"ל, מושבים וקיבוצים. מרבית החניכים מגיעים מהמעמד הבינוני, וחלקם משתתפים בשנות שירות קהילתיות לפני הגיוס לצה"ל.

החניכים מאורגנים בקבוצות עם מדריך אחד או יותר. מדריך הוא מי שמוביל את הפעילות, לעיתים נער בוגר ולעיתים מבוגר. הקבוצות מצורפות למסגרת מקומית שנקראת בפי התנועות שמות שונים, למשל סניף, שבט או קן.
בחלק מהתנועות החניכים לובשים תלבושת אחידה. דוגמה נפוצה היא החולצה הכחולה, שסמלה היסטורית קשורה למעמד הפועלים. צופים ותנועות אחרות לובשות מדי חאקי. התלבושת מסמלת לרוב פשטות, שוויון וחלוציות.

חלק מתנועות הנוער מזוהות עם זרמים פוליטיים או דתיים. למשל, בני עקיבא קשורה לציונות הדתית. קבוצות "החולצה הכחולה" מקושרות למסגרות של הציונות הסוציאליסטית. יחד עם זאת, גופי הנוער נהנים לעיתים מאוטונומיה והם מקבלים לפעמים עמדות עצמאיות שאינן תואמות את מפלגות האם.

משרד החינוך מבצע אומדנים של התנועות כדי לקבוע תמיכה תקציבית. בסקר שנערך בסוף 2005 נרשמו כ־175 אלף חניכים בתנועות הנוער בישראל, כשיותר מ־40 אלף שייכים לתנועת הצופים וכ־35 אלף לנוער העובד והלומד. המשרד מקצה שני סוגי תקציבים נפרדים לתנועות ולארגוני הנוער.

מועצת תנועות הנוער (מת"ן) נוסדה ב־1974 ונרשמה כעמותה ב־1982. היא פועלת כגג ותיאום בין תנועות הציוניות ומשתפת פעולה עם מנהל חברה ונוער במשרד החינוך. למועצה הוענק פרס ישראל על מפעל חיים ביום העצמאות ה־60 של המדינה.

בין התנועות המוכרות בישראל: הצופים, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר ובני עקיבא. יש גם גופים שאינם זיקים פוליטית, תנועות דתיות וחרדיות ותנועות רפורמטיביות. המבנים, היעדים והשיטות משתנים, אך המשותף הוא חינוך חברתי ופעילות קבוצתית.

תנועות נוער וארגונים לילדים הן קבוצות שבהן נפגשים ילדים ונערים. חינוך בלתי פורמלי (חינוך שלא בבית־הספר) נותן מקום ללמוד ערכים ולעשות חברים.
התנועות עזרו בעבר בבניית יישובים ובהתנדבות. רבות מהן צמחו מחוץ לישראל, בארצות הגולה.

כל קבוצה כוללת חניכים. חניך זה ילד או נער החלק מהקבוצה. יש מדריך. מדריך הוא מי שמדריך את הקבוצה.
בכמה תנועות לובשים תלבושת אחידה. החולצה הכחולה ידועה בתנועות רבות. בבתי ספר של הצופים לובשים מדי חאקי. התלבושת מסמלת פשטות ושוויון.

חלק מהתנועות קשורות לאידאולוגיה או למפלגה. יש גם תנועות שאינן מזוהות פוליטית. בדרך כלל התנועות יכולות לקבל החלטות משלהן.

משרד החינוך בודק את התנועות ונותן כסף לפי גודלן. בסוף 2005 היו בישראל כ־175 אלף חניכים. כ־40 אלף הצטרפו לצופים. כ־35 אלף הצטרפו לנוער העובד והלומד.

מועצת תנועות הנוער (מת"ן) היא ארגון שמאגד תנועות ציוניות. היא נוסדה ב־1974. ביום העצמאות ה־60 קיבלה המועצה פרס חשוב למדינה.

דוגמאות לתנועות מוכרות: הצופים, הנוער העובד והלומד, בני עקיבא והשומר הצעיר. כל תנועה עושה פעילויות שונות, משחקים ושירות לקהילה.