תנועת המושבים

תנועת המושבים הוקמה בשנת 1933 על ידי חברי מושבים כדי לייצג אותם מול מוסדות המדינה ולטפל בבעיות חקלאיות וכלכליות. התנועה היא כיום אחת התנועות המיישבות הגדולות בישראל ומאגדת כ-254 מושבים. המזכ"ל מאז נובמבר 2019 הוא עמית יפרח.



ב-1903 הציע הסוציולוג פראנץ אופנהיימר רעיון התיישבות שיתופית. עקרונותיו כללו עבודה עצמית, חקלאות, קרקע ציבורית וקואופראציה (שיתוף פעולה כלכלי). מהעלייה השנייה התפתח רעיון המושב, כפר של איכרים עבריים עצמאיים, דוברי עברית, שמבקשים לבסס חיים חקלאיים בארץ.


המושב הראשון, נהלל, נוסד ב-11 בספטמבר 1921. מושב, יישוב חקלאי שבו לכל משפחה משק עצמאי, אך יש גם שיתוף מסוים בפעולות ובמוסדות של היישוב. הרעיונות המרכזיים ביסוד המושב היו עבודה עברית, עצמאות כלכלית ואחריות הדדית.


בשנות ה-20 עלו קשיים כלכליים וחוסר ייצוג פוליטי למושבים. הצורך בארגון גג שיחבר בין המושבים גבר, למרות חששות מפגיעה באוטונומיה של החקלאי. ניסיונות קודמים להקים גוף כזה החלו באמצע שנות העשרים. בסוף 1925 התחילו להיבנות מוסדות אזוריים, ובהמשך הוחלט על ארגון מושבים ארצי.


בוועידה השלישית ב-1933 בכפר ויתקין הוקמה רשמית תנועת המושבים עם נציגים ממושבים קיימים ומארגונים עתידים. המטרה הייתה ליצור חוקה משותפת ולייצג את זכויות החברים בקרקע ובחקלאות.


בשנותיה הראשונות עבדו מזכירות והנהגה מקומית. עוזי פיינרמן הוגדר כמזכ"ל הראשון, ויוסף שפירא סייע בעיצוב המבנה הארגוני.


בין המלחמות נוספו מושבים חדשים, ואלה פיתחו משקי חלב, ירקות וביצים. המושבים שילבו גם משימות הגנתיות: החברים היו אחראים להגנה על אדמתם.


במהלך מלחמת העצמאות רבים מבני המושבים נלחמו, אך רבים נשארו לשמור על המשקים. לאחר המלחמה הוקמו מעל עשר מושבים חדשים.


לאחר הקמת המדינה סייעה תנועת המושבים בהקמת מושבי עולים. בין 1948 ל-1954 מספר המושבים בתנועה גדל משמעותית.


בשנות ה-50 הובלה תוכנית לעודד מעבר תושבים מהעיר אל המושב. במהלך מיושם קלטו מושבים משפחות חדשות והוקמו מושבים נוספים.


ותיקי המושבים הדריכו עולים חדשים בחקלאות, ניהול ומשימות קהילתיות, גם כשדרושו ידיים לשיקום אחרי המלחמה.


הוקמו מושבים נוספים בעיקר בגולן ובנגב. הדור הצעיר של המושבים הוותיקים לקח חלק בהקמות אלו.


המשבר הכלכלי בשנים 1980, 1985 והקושי בחקלאות הובילו לפירוק ארגוני קנייה ולחובות גדולים. החוק של גדליה גל בתחילת שנות ה-90 סייע לחלק מהמושבים להתמודד.


הסכמי מכירה ותהליכי הרחבות אפשרו הפרעות חובות לרוב המושבים. רבים מהתושבים אינם עוסקים כיום בחקלאות. התנועה מתמקדת בהגנה על זכויות האגודה החקלאית, שמירת ועדות הקבלה, וקידום פיתוח כלכלי הכפוף לשמירה על מרקם כפרי.



ההרחבות נעשות לפי החלטות מינהל מקרקעי ישראל. תושבי ההרחבות בדרך כלל אינם בעלי נחלות ואין להם זכויות שימוש בקרקעות החקלאיות של המושב. המטרה היא לחזק את הקהילה ולפתור חובות.


קושי לפרנס חקלאות קטנה הוביל לפיתוח תעסוקה חלופית במושבים, כגון אירוח ותיירות חקלאית. פעילות כזו היא מנוע צמיחה במרחב הכפרי.


התנועה שואפת ליצור מרחב כפרי ירוק, עם איכות חיים ותשתיות טובות, וביכולת לכלכלת משק שתעניק הכנסה סבירה לבעלי הנחלות, תוך תשומת לב לצרכים הייחודיים של מושבי התנועה.


חטיבת בני המושבים היא תנועת הנוער של התנועה. היא הוקמה ב-1959 ופועלת גם בקיבוצים וביישובים קהילתיים. במסגרת החטיבה פועל גרעין עודד כנתיב לשנת שירות.

תנועת המושבים הוקמה ב-1933 על ידי חברים במושבים. היום היא מייצגת כ-254 מושבים. המזכ"ל הנוכחי הוא עמית יפרח.



הרעיון הופיע לראשונה ב-1903 על ידי פראנץ אופנהיימר. מושב, כפר חקלאי שבו לכל משפחה משק פרטי, אך חברים משתפים פעולה.


המושב הראשון, נהלל, נוסד ב-1921. המטרה הייתה ליצור כפרים של איכרים עבריים שעובדים בארץ.


בשנות ה-20 היו קשיים כלכליים וחוסר ייצוג למושבים. זה גרם לצורך בארגון שיחבר בין המושבים.


ב-1933 בכפר ויתקין הוקמה רשמית תנועת המושבים. התנועה ייצגה את זכויות החברים בקרקע ובחקלאות.


המושבים התפתחו והקימו משקים של חלב, ירקות וביצים. בזמן מלחמות, חלק מהאנשים לחמו וחלק נשארו לשמור על המשק.


התנועה עזרה להתיישבות עולים חדשים. מספר המושבים בתנועה גדל בשנים הראשונות של המדינה.


בשנות ה-50 עודדו משפחות לעבור מהעיר אל המושבים. כמה מאות משפחות התקבלו.


בעשור הראשון של המאה ה-21 רבים מהתושבים לא עוסקים בחקלאות. המושבים פתחו יוזמות כמו תיירות חקלאית.


התנועה רוצה כפרים ירוקים עם איכות חיים טובה והכנסה מספיקה לחקלאים.


חטיבת בני המושבים היא תנועת הנוער של התנועה. היא הוקמה ב-1959 ופועלת ברחבי הארץ.