התעשייה הביטחונית הישראלית החלה להתפתח עוד לפני קום המדינה. המטרה העיקרית הייתה לתת מענה לצרכי הביטחון של מדינה קטנה מול אויבים רבים. חרמות נשק ואמברגו על הובילו להשקעה בפיתוח מקומי של אמצעי לחימה.
סיב"ט (האגף לייצוא ביטחוני) מפקח על יצוא נשק. חברות בולטות הן רפא"ל, התעשייה האווירית (תע"א), אלביט ותעש מערכות לשעבר. חלק מהמוצרים מיוצרים בעיקר לייצוא, וחלק מיועד לשימוש צה"ל לביצוע יתרון טכנולוגי.
כיפת ברזל, מערכת הגנה שפותחה ליירוט רקטות קצרות טווח. היא זכתה להצלחה ולמוניטין בינלאומי.
חץ, מערכת נגד טילים בליסטיים. יש לה דורות שונים, וחץ 3 מיועד ליירוט מחוץ לאטמוספירה.
קלע דוד (שרביט קסמים), מערכת ליירוט רקטות לטווח בינוני.
מעיל רוח, מערכת הגנה אקטיבית לטנקים, המגנה על כלי משוריין מפני איומים.
מרכבה, טנק ישראלי מתוצרת מקומית. פותח החל משנות ה-70 ועבר שדרוגים משמעותיים עד לדגמים מודרניים.
כטב"ם (כלי טיס בלתי מאויש), תחום שבו ישראל מובילה עולמית בייצוא ובשימוש צבאי.
שורשי התעשייה הצבאית (תעש) נעוצים בייצור כלי נשק לפני 1948. חמ"ד, חיל המדע, היה יחידה שעסקה בפיתוח וייצור חימוש ופתרונות אלתור. תהליכים אלה הניחו את היסודות לתעשייה המאוחרת.
רפא"ל התפתחה מאגף למחקר ותכנון למובילה בפיתוח טילים ומערכות הגנה. החברה הפכה לחברה ממשלתית ב־2002 ושינתה את שמה למערכת לחימה מתקדמות. מוצריה כוללים טילי פיתון ודרבי, פופאיי, מערכות נשק מרחוק וכיפת ברזל.
תע"א נוסדה ב-1953. היא מפתחת מטוסים, מערכות חלל, מערכות אלקטרוניות וטילים. לחברה תפקיד מרכזי בתעשיית המטוסים והחלל בישראל.
אלביט מפתחת מערכות אלקטרוניקה, תקשורת, כטב"מים ומערכות נשק מתקדמות. תדיראן מייצרת מערכות אלקטרוניקה ותקשורת נתונים.
תעשיות נשק לישראל (IWI) מייצרת כלי נשק קל מפורסמים, כמו התבור והגליל. קיימות גם חברות מייצרות חלקים, מנועים רקטיים ולוויינים (אופק).
בישראל פותחו טילי אוויר-אוויר כגון שפריר ופיתון, טילי אוויר-קרקע כמו פופאיי ו"חמודון", וטילי שיוט כמו דלילה. יש גם מערכות נגד טילים ומערכות להגנה רב-שכבתית.
הייצוא הביטחוני הפך לענף מרכזי בכלכלה הישראלית. מאז שנות ה-80 הוא היה ענף הייצוא התעשייתי הגדול ביותר. יצוא זה רגיש לשיקולים פוליטיים ולעיתים מעורר ויכוחים על מכירת נשק למדינות בעייתיות.
בישראל יש פעילות נרחבת גם בתחום סייבר, הגנה והתקפה, וחברות הזנק מפתחות מוצרים מתוחכמים. בנוסף פותחו לווין צילום בסדרת אופק.
המערכת הביטחונית בישראל משולבת בין חברות ממשלתיות, חברות פרטיות ויחידות צבאיות, וכל אלה משמשים יחד לפיתוח, ייצור ותחזוקה של אמצעי לחימה ומערכות הגנה מתקדמות.
בישראל פותחת תעשייה שמייצרת כלי הגנה וביטחון. היא התחילה עוד לפני קום המדינה. המצבים הקשים והקשיים בקניית נשק גרמו לפיתוח מקומי.
יש גוף שמפקח על יצוא הנשק. חברות גדולות עושות נשק, מטוסים וכטב"מים, כלי טיס בלי טייס.
כיפת ברזל, מערכת שמיירטת רקטות באוויר. היא עוזרת להגן על אנשים.
מרכבה, טנק ישראלי חזק, ששודרג שוב ושוב מאז שנות ה-70.
כטב"ם, כלי טיס בלי טייס. ישראל מייצרת הרבה מהם ומוכרת למדינות אחרות.
אופק, סדרת לווייני צילום ששוגרו לחלל כדי לצלם מטה.
רפא"ל ו־תע"א הן חברות שפיתחו טילים ומערכות הגנה. אלביט עושה מערכות אלקטרוניקה וכטב"מים. IWI מייצרת רובים ונשק קל.
רבים ממוצרי הביטחון מיוצאים למדינות אחרות. הייצוא הזה חשוב לכלכלה, אבל הוא גם רגיש ופוליטי.
יש עסקים שעובדים בתחום הסייבר, הגנה על מחשבים ותוכנות. זה תחום טכנולוגי ומעניין.
תעשיית הביטחון בישראל כוללת מפעלים, מדענים וחיילים שעובדים יחד כדי לפתח טכנולוגיות שמגנות על המדינה.
תגובות גולשים