תפילת שבע

תפילת שבע היא גרסה מיוחדת של תפילת העמידה (שמונה עשרה).
היא נאמרת בשבת ובחגים בשחרית, מנחה וערבית. גם במוסף אומרים אותה, אך לא במוסף של ראש השנה.

במקום בקשות רגילות שמאמרים בימי חול, אומרים ברכה אחת על השבת. זה בגלל שאסור לבקש צרכים אישיים בשבת.

הברכה האמצעית היא פיוטית. הסוף שלה קבוע: "רצה (נא) במנוחתנו". החתימה היא תמיד "מקדש השבת".
יש קטע בשם "ישמחו במלכותך" שאומרים אותו ברוב הקהילות בשחרית ומוסף.
שונות קטנה במילים קיימת בין קהילות שונות, כמו ספרדים ואשכנזים.

במוסף של ראש חודש פותחים ב"ראשי חודשים לעמך נתת" ומסכמים ב"מקדש ישראל וראשי חודשים".

בחגים הפותח הוא בדרך כלל "אתה בחרתנו מכל העמים". בסיום אומרים על הזמנים והחגים.

בראש השנה וביום כיפור יש שינויים בסדר הקטעים. כל קהילה יכולה לומר את הקטעים בסדר מעט שונה.

אם מתחילים בטעות בקשות של חול במקום הברכה המיוחדת, מסיימים אותן ואחר כך חוזרים לברכת השבת. בתפילת מוסף יש מחלוקת איך לנהוג.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!