תריודוטירונין

טריודותירונין (T3, Triiodothyronine) הוא הורמון שמופרש מבלוטת התריס יחד עם תירוקסין (T4). הוא הצורה הפעילה יותר של הורמוני התריס, כי יש לו אפיניות גבוהה יותר לקולטנים, כלומר הוא נקשר טוב יותר לאתרי המטרה בתא.

הורמון זה התגלה בשנת 1952 על ידי צוות בהובלת ג'ק גרוס.

טריודוטירונין נוצר בשני מסלולים מקבילים. במסלול הראשון בבלוטת התריס מצמידים מולקולות יוד על חלבון שנקרא תירוגלובולין. כאשר תירוגלובולין חוזר לתא, מפרקים אותו בליזוזום ומשחררים T3. בתהליך הקשירה לדם, T3 הוא מולקולה הידרופובית (לא מתמוססת במים) ולכן נקשר לחלבוני נשא בדם, בעיקר גלובולין קושר תירוקסין (TBG), טרנסטריטין (transthyretin) ואלבומין. רק חלק קטן מההורמון חופשי בדם, וזה החלק שיכול להיכנס לתאים ולהשפיע.

המסלול השני מתרחש בתאי המטרה: תירוקסין (T4) שעבר בדם נכנס לתא ואז אנזימי דה-יודינאז (אנזים שמוריד אטומי יוד) ממירים אותו ל-T3 הפעיל.

בתא T3 נכנס לגרעין ומשנה את קצב השעתוק של גנים. הוא מעלה את הבטא של יצור ATPase, מה שמגדיל ניצול של ATP, התהליך משחרר אנרגיה וחלקה כחום. כתוצאה מזה עולה חום הגוף, זרימת הדם, קצב הלב וצריכת החמצן. קצב המטבוליזם עולה, מה שעלול לגרום לירידה במשקל גם כשיש עלייה בתיאבון. בנוסף T3 מעודד שעתוק של הורמון הגדילה.

בנוגע למערכת העצבים הסימפתטית, T3 מגביר את הבעת הקולטנים לקטכולאמינים (חומרים כמו אדרנלין). אם רמת הקטכולאמינים תקינה, זה עלול להגביר סימפטומים כמו עצבנות, רעד ודופק מואץ.

רמת T3 מבוקרת באמצעות משוב שלילי על ההיפותלמוס והיותרת המוח, שמווסתים את ההפרשה של הורמוני שחרור התירוטרופין ותירוטרופין (TRH ו-TSH).

כחלק מטיפול רפואי, T3 זמין בטבליות (ציטומל, צינומל). משתמשים בו בחולי תת-פעילות של בלוטת התריס כאשר יש בעיה בהמרת T4 ל-T3, או כשנדרש טיפול לשחרור קצר, במקום טיפול בתירוקסין (אלטרוקסין).

טריודותירונין (T3) הוא הורמון. הורמון זה הוא חומר שמשפיע על הגוף.

T3 מיוצר בבלוטת התריס. בלוטת התריס היא בלוטה בצוואר שמייצרת הורמונים. חלק קטן מ-T3 נעשה ישירות שם. חלק נוסף מיוצר בתוך תאים על ידי המרת תירוקסין (T4) ל-T3.

T3 הוא החזק יותר מבין הורמוני התריס. הוא עוזר להפעיל את הגוף. הוא מעלה את הטמפרטורה בגוף. זה גם מגדיל את קצב הלב והנשימה. לעיתים זה גורם לרעד או לעצבנות.

T3 עובד על הגנים שבתאים ומשנה איך התאים פועלים. רוב T3 בדם קשור לחלבונים. רק חלק קטן חופשי יכול להיכנס לתאים.

יש מערכת במוח ששולטת בכמות T3. כאשר יש יותר מדי, המוח מוריד את ההפרשה.

T3 קיים גם כתרופה בכדורים בשם ציטומל. נותנים אותה למי שלא ממיר טוב T4 ל-T3, או כשצריכים טיפול קצר.