ATM (ראשי תיבות של Asynchronous Transfer Mode) הוא תקן תקשורת של CCITT (ארגון לטלגרפיה וטלפוניה בינלאומי).
ATM משמש כבסיס לרשתות BISDN והיה שימושי ככתשתית לריבוב חיבורי DSL, כלומר לחיבור משתמשים רבים לאינטרנט דרך אותה תשתית.
הפרוטוקול מוגדר בשכבת הקו של מודל ה‑OSI. המטרה היא להעביר סוגי מידע שונים, קול, וידאו ונתונים, על אותה תשתית פיזית מבלי להפריד לרשתות נפרדות.
ב‑ATM המידע מחולק לתאים בגודל קבוע. בכל תא יש 48 בתים של מידע (Payload) ועוד 5 בתים של כותרת (Header). סך הכל 53 בתים, כאשר היחס של המעטפת הוא 5/53, כ‑9.5%.
חמשת בתי הכותרת מכילים מאפייני תעבורה ותיקון שגיאות לכותרת.
במערכת, כל צומת נקרא מתג. למסלול תעבורה מקצה‑לקצה מגדירים הגדרות בכל המתגים שהמידע עובר בהם. הניהול קובע בין השאר את איכות השירות (Quality of Service), כלומר העדיפות והטיפול בכל תא בכניסה למתג.
ב‑ATM מוגדרים שני סוגי תאים: UNI (ממשק משתמש‑רשת) ו‑NNI (ממשק רשת‑רשת). המבנה שלהם דומה, וההבדל העיקרי הוא במעט פריטי ה‑Overhead הפנימיים.
מתגי ATM מטפלים בתאים לפי איכות השירות שהוגדרה למעגל. שימוש באיכויות שונות מאפשר ריבוב סטטיסטי: בהנחה שלא כל המעגלים פעילים תמיד, אפשר להעביר יותר מידע בממוצע מאשר רשת קווית כמו SDH כשהקצב זהה.
סוגי מידע שונים דורשים טיפול שונה. קול צריך השהייה קצרה כדי ששיחה תישמע טובה. נתונים רגילים או דפי אינטרנט יכולים לסבול השהיות.
הגדרות אלה נקבעות ברכיב שנקרא convergence sublayer (CS). אחר כך ה‑PDU (חבילת המידע) מחולקת לתאים על‑ידי רכיב שנקרא segmentation and reassembly (SAR). שני הרכיבים האלה מרכיבים את ה‑AAL (ATM Adaptation Layer). ישנם ארבעה סוגי AAL שתומכים בסוגי איכות שירות שונים.
ATM (קיצור של Asynchronous Transfer Mode) הוא תקן לתקשורת.
הוא עוזר להעביר קול, וידאו ונתונים על אותה רשת.
זה שימש גם לחיבור משתמשים רבים לאינטרנט דרך DSL.
ב‑ATM המידע נחלק לתאים קטנים. כל תא מכיל 48 בתים של מידע.
מוסיפים 5 בתים של כותרת, ואז התא גדול 53 בתים.
הכותרת אומרת מה היעד ואיך לטפל בתא.
כל ציוד ברשת נקרא מתג. כדי שנתון יעבור למקום הנכון, צריך להגדיר מסלול במתגים.
יש שני סוגי תאים: UNI ו‑NNI. הם דומים, רק ה‑Overhead שונה קצת.
לכל סוג מידע יש דרישות שונות. קול צריך שהייה קצרה כדי ששיחה תהיה טובה.
דפים באינטרנט יכולים להמתין קצת.
יש שכבה שנקראת AAL (שכבת התאמה). היא כוללת CS שמקבלת את המידע, ו‑SAR שמחלק ומרכיב תאים.
יש כמה סוגי AAL שמתאימים לשירותים שונים.
תגובות גולשים