Bacillus anthracis (בתעתיק לעברית: בצילוס אנתרציס) הוא חיידק הגורם למחלת הגחלת (anthrax).
הוא מתג גראם-חיובי (נצבע סגול בצביעת גראם), אווירני, חסר יכולת תנועה ולא המוליטי. לחיידק קופסית, מעטפת חיצונית שמונעת פגוציטוזה (בליעת החיידק על ידי תאי חיסון). בתנאים קשים הוא יוצר נבגים, צורה עמידה שיכולה לשרוד שנים רבות ולשוב לצורה פעילה כשהתנאים חוזרים מתאימים.
זנים אלימים מפרישים רעלן שמורכב משלוש תת-יחידות: PA (antigen מגן), EF (גורם לבצקת) ו-LF (גורם קטלני). הגנים שמקודדים לרעלן נמצאים על פלסמיד, מעגל DNA קטן בתוך התא.
רוברט קוך גילה את החיידק ב-1877 והוכיח שהוא הגורם למחלה. לואי פסטר החליש את החיידק והדגים חיסון בניסוי המפורסם ב-1882 ב-Pouilly le Fort. חימום ל-45 מעלות יכול להוביל לאיבוד הפלסמיד והרעלן, ולכן זנים כאלה או זנים ללא קופסית שימשו לחיסון בעלי חיים.
בספטמבר 2001 נשלחו נבגים בדואר לארה"ב. הם גרמו ל-11 מקרי גחלת נשימתית (חמישה מהם מתו) וכ-12 מקרי גחלת עורית. האירוע הוביל לטיפול רב-אדם באנטיביוטיקה ופאניקה המונית.
Bacillus anthracis (בצילוס אנתרציס) הוא חיידק שגורם למחלה שנקראת גחלת (anthrax).
החיידק נצבע סגול בבדיקה שנקראת צביעת גראם. הוא לא זז בעצמו ויש לו קופסית, מעטפת חיצונית שמגנה עליו. כשהתנאים קשים הוא יוצר נבגים. נבגים הם צורה קשה ועמידה של החיידק. כשמתחמם ונהיה שוב נעים, הנבג חוזר להיות חיידק פעיל.
ישנם זנים שיכולים להפריש רעל. הרעלן מורכב משלושה חלקים. המידע על הרעלן נמצא על חלק קטן של DNA שנקרא פלסמיד.
רוברט קוך גילה את החיידק ב-1877. לואי פסטר הראה שאפשר להכין חיסון ב-1882. ב-2001 נשלחו נבגים בדואר בארה"ב. כמה אנשים חלו וחמישה מתו. הרבה אנשים טופלו כדי למנוע מחלה.
תגובות גולשים