CTLA-4

CTLA-4, שמכונה גם CD152, הוא קולטן ממשפחת החלבונים CD28. הוא מבוטא על תאי T ציטוטוקסיים (תאי T שמטרתם להרוג תאים נגועים או סרטניים) כשהם משופעלים.

כמו CD28, CTLA-4 נקשר למולקולות הקוסטימולטוריות B7, שנקראות גם CD80 ו-CD86. ההבדל החשוב הוא שאפיניות הקישור של CTLA-4 ל-B7 גבוהה יותר מזו של CD28. קישור של CD28 ל-B7 מגרה ומפעיל את תאי ה-T. לעומת זאת, קישור של CTLA-4 ל-B7 עושה את התאים אָנרגיים, כלומר הופך אותם לחסרי פעילות אפקטורית.

התפקיד של CTLA-4 הוא למנוע תגובת יתר של המערכת החיסונית. בכך הוא מסייע למנוע מחלות אוטואימוניות ואלרגיות. אבל בחולי סרטן, ביטוי CTLA-4 יכול לכבות את הפעילות של מערכת החיסון נגד התאים הסרטניים ולהאיץ את התקדמות המחלה.

לכן CTLA-4 מהווה מטרה לטיפולים. ניסויים מבוצעים בחסימת החלבון בעזרת נוגדנים כדי לעצור את כיבוי תאי ה-T. בניסוי קליני שלב 2 נמצא תגובה אנטי-סרטנית ב-22% מחולי מלנומה שטופלו. בגישה אחרת משתמשים בחלבון כימרי שמחבר את החלק החוץ-תאי של CTLA-4 לחלק הקבוע של נוגדן (Fc). חלבון זה נקשר ל-B7 ומונע הפעלה של תאי ה-T במחלות אוטואימוניות כמו ספחת.

CTLA-4 (שמו השני CD152) הוא קולטן על תאי T ציטוטוקסיים. תאי T ציטוטוקסיים הם תאים שמגנים על הגוף.

CTLA-4 קושר מולקולות שנקראות B7. B7 כוללת את CD80 ו-CD86. כשה-CTLA-4 נקשר ל-B7, התאים נעשים און-רגיים. און-רגיים זה אומר שהם לא פעילים.

הדבר חשוב כי כך מערכת החיסון לא מגיבה חזק מדי. אבל בסרטן זה יכול לעזור לגידול להימנע מהחיסון.

רופאים מנסים לחסום את CTLA-4 עם נוגדנים. חסימה כזו עזרה בחלק מחולי מלנומה. עוד דרך היא חלבון מיוחד שמייצר אותו מחלק של CTLA-4 ומחלק של נוגדן. החלבון הזה נקשר ל-B7 ומונע הפעלה של תאי T במחלות אוטואימוניות כמו ספחת.