הא E היא האות החמישית באלפבית הלטיני והנפוצה ביותר.
האות מקורה באות היוונית אפסילון (Ε ε). מקורה של זו הוא באות הפיניקית, שממנה התגלגלה גם האות העברית ה־א. E מייצגת בדרך כלל תנועה קדמית חצי-פתוחה בלתי מעוגלת (/ɛ). הסימון /ɛ/ הוא חלק ממערכת IPA, שהיא שיטה לכתוב צלילים. לעתים E מייצגת גם תנועה קדמית סגורה בלתי מעוגלת (/i).
באלפבית הפונטי היא מיוצגת על ידי המילה אקו (Echo). ב־ASCII מיוצגת על ידי 69 עבור E ו־101 עבור e. בקוד מורס מיוצגת על ידי נקודה. בכתב ברייל:
אות גדולה: E
אות קטנה: e
בהקשרים מסוימים, E יכולה לסמל:
E היא האות החמישית באלפבית הלטיני. היא האות הנפוצה ביותר.
מקורה באות היוונית אפסילון. אפסילון באה מהשפה הפיניקית, שפה ישנה. מאותה אות נוצרה גם האות העברית ה־א. E מייצגת שני צלילים: צליל פתוח (/ɛ) וציליל סגור (/i). הסימונים /ɛ/ ו-/i/ הם חלק משיטה לכתוב צלילים (IPA).
באלפבית הפונטי קוראים לה אקו (Echo). ב־ASCII היא מיוצגת על ידי 69 ו־101. בקוד מורס: נקודה.
גדולה: E
קטנה: e
תגובות גולשים