Frame Relay הוא פרוטוקול תקשורת לשינוע מהיר של חבילות מידע מעל חיבורים וירטואליים.
פרוטוקול = סט כללים להעברת מידע; חבילת מידע = יחידת נתונים קטנה; חיבור וירטואלי = קו לוגי בתוך רשת.
חיבור Frame Relay מאפשר הקמת VPN זולה בין מערכות WAN, למשל בין ספק אינטרנט לרשת פנימית של חברה.
ספקי אינטרנט משתמשים ברשת זו לחיבור LAN ל-LAN או WAN ל-LAN ולהעברת נתונים בין אזורים גאוגרפיים.
עם כניסת האינטרנט בפס רחב (ADSL) שימוש ב-Frame Relay פוחת.
הטכנולוגיה פועלת באמצעות מיתוג מנות (packet switching) לחיבור התקנים ברשת רחבה (WAN).
היא תומכת במהירויות שונות, לדוגמה T1, 1.544 Mbps ו-T3, 45 Mbps.
באזורים מסוימים מוחלפת בטכנולוגיות משודרגות כגון ATM.
הרשת בנויה ממתגים שיוצרים טופולוגיית סריג.
על כל קו תקשורת פיזי עוברים נתונים מהמקור ליעד.
שיטת הריבוב שמשתמשת בה היא STDM, Statistical Time Division Multiplexing.
ב-STDM כל ערוץ מקבל פרק זמן קצוב לשידור.
כאשר ערוץ אינו פעיל, הזמן מחולק בין הערוצים האחרים.
Frame Relay היא דרך לשלוח מידע מהר ברשת.
פרוטוקול = כללים איך לשלוח נתונים. חבילת מידע = מעטפה קטנה של מידע.
חיבור וירטואלי = קו שאינו נראה אבל מעביר נתונים.
באמצעות Frame Relay אפשר לקשר שתי רשתות במחיר נמוך.
ספקי אינטרנט השתמשו בזה כדי לחבר מקומות רחוקים.
כיום משתמשים בו פחות בגלל האינטרנט המהיר (ADSL).
הרשת מורכבת ממתגים שיוצרים רשת כמו גריד.
המידע מחולק לחבילות קטנות שנודדות על הקווים.
השיטה STDM נותנת לכל ערוץ פרק זמן לשדר.
אם ערוץ לא משתמש בזמן שלו, אחרים יכולים להשתמש בו.
תגובות גולשים