General Packet Radio Service

GPRS או General Packet Radio Service היא טכנולוגיה לשליחת נתונים ברשתות GSM (מערכת תקשורת סלולרית). היא נחשבת כ־2.5G, כלומר שלב בין דור 2 ל־דור 3 בתקשורת הסלולרית.

GPRS משתמשת במיתוג מנות (packet switching), כלומר המידע נשלח בחבילות קטנות רק כשיש דרישה. זה שונה מטכנולוגיות ישנות שעסקו במיתוג מעגלים, שבהן הערוץ היה תפוס כל זמן השיחה. GPRS מביאה את פרוטוקול האינטרנט (IP) לרשת ה־GSM. כתוצאה מכך קצבי העברה גדלים והעלויות לצרכן יורדות. בדרך כלל מחייבים לפי כמות הנתונים שנצרכה, ולא לפי זמן החיבור.

שימושים נפוצים: גלישה אינטרנטית סלולרית (WAP), שליחת MMS, שליחת SMS (אופציונלי) וחיבור מחשב נייד לאינטרנט באמצעות מודם סלולרי.


ציוד קצה מסווג ל־CLASS A, CLASS B ו־CLASS C.

במכשירי CLASS A אפשר להשתמש ב־GSM וב־GPRS בו זמנית. לדוגמה: לגלוש באינטרנט ולדבר בטלפון בו זמנית.

מכשירי CLASS B מחוברים לשני השירותים, אבל לא במקביל. אם נכנסת שיחה בזמן גלישה, הגלישה תושהה.

במכשירי CLASS C צריך לעבור ידנית בין GSM ל־GPRS.

GPRS עובד על רשת GSM שהיא מסוג TDMA. לכל משתמש מוקצים חריצי זמן (timeslots). כל חריץ נותן בין כ־9.05 Kbps ל־21.4 Kbps, תלוי בשיטת הקידוד (Coding Scheme). הרשת בוחרת את שיטת הקידוד לפי עוצמת ואיכות הקליטה, ויכולה לשנות זאת בכל רגע.

ציוד מקוטלג גם לפי מספר החריצים המקסימלי שהוא יכול להשתמש בו, בקטגוריות Multislot Class מ־CLASS 1 עד CLASS 12. לדוגמה, מכשיר נוקיה 6310 מסווג CLASS 6: הוא יכול להשתמש בשלושה חריצי downlink ושני חריצי uplink, ועד ארבעה חריצים פעילים בו זמנית. בקיום איכות קליטה טובה, המהירות המעשית המרבית ב־GPRS יכולה להגיע עד כ־85.6 Kbps לכל כיוון במכשירים מ־CLASS 12.


רכיבי רשת ה־GPRS מתחלקים לשלושה חלקים עיקריים:
1) ציוד קצה: טלפונים סלולריים, מצלמות סלולריות או כרטיסים סלולרים למחשבים ניידים.
2) רכיבי גישה (Access): אנטנות ותחנות בסיס (RBS/BTS) ומרכזים כמו BSC, שמשרתים גם את רשת ה־GSM.
3) רכיבי ליבה (Core) ייעודיים ל־GPRS: ה־SGSN וה־GGSN. ה־SGSN מנהל מעקב אחר מיקום המנוי, מצבו וקידוד המידע. ה־GGSN מקצה כתובת IP למכשיר, מחבר לרשת ה־IP ומנווט חבילות מידע.

תקני GPRS מוגדרים על ידי 3GPP. EDGE (או EGPRS) היא הרחבה של GPRS בממשק הרדיו, ומאפשרת קצבים גבוהים יותר. רוב מפעילות ה־GSM בעולם מפעילות גם GPRS. בישראל שירותים אלה מופעלים על ידי פרטנר (אורנג') וסלקום.

GPRS (General Packet Radio Service) היא דרך לשלוח נתונים בטלפון הנייד. היא מחלקת מידע לחבילות קטנות. זה מאפשר גלישה באינטרנט בטלפון.

GPRS עובדת על רשת שנקראת GSM. GSM היא מערכת לטלפונים סלולריים.

GPRS חוסכת כסף. בדרך כלל משלמים לפי כמה נתונים משתמשים, לא לפי זמן.

שימושים נפוצים: גלישה באינטרנט בנייד, שליחת MMS והתחברות לאינטרנט מהמחשב עם מודם סלולרי.


יש שלושה סוגי מכשירים: CLASS A, CLASS B ו־CLASS C.
CLASS A מאפשר דיבור וגלישה בו זמנית.
CLASS B מחכה עד שהשיחה מסתיימת כדי להמשיך גלישה.
CLASS C דורש החלפה ידנית בין שירותים.


GPRS נותנת מהירות על ידי חלוקת זמן שידור לחריצים. כל חריץ נותן כמה קילוביטים לשנייה. יש שיטות קידוד שמשפיעות על כמה נתונים עוברים בחריץ. יש מכשירים שיכולים להשתמש ביותר חריצים באותו זמן. לדוגמה, נוקיה 6310 יכולה להשתמש במספר חריצים. מכשירים מתקדמים יכולים להגיע למהירות של עד כ־85.6 Kbps.


הרשת בנויה משלושה חלקים: הציוד (טלפונים וכרטיסים סלולריים), אנטנות ותחנות בסיס, וליבה עם שני רכיבים חשובים. ה־SGSN עוקב אחרי מיקום המכשיר. ה־GGSN נותן כתובת אינטרנט (IP) ומחבר לאינטרנט.

EDGE היא גרסה מהירה יותר של GPRS. רוב חברות הטלקום בעולם מפעילות GPRS. בישראל מפעילות GPRS פרטנר (אורנג') וסלקום.