Klebsiella pneumoniae

Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה) הוא חיידק גראם-שלילי (סוג חיידקים שמוצגים בצורה מסוימת בצביעה במעבדה), בעל צורת מתג. הוא השייך לסוג Klebsiella, שנמצא בדרך כלל במעיים של בעלי חיים. הסוג נקרא על שם הביולוג אדווין קלבס.

החיידק יכול לגרום לדלקת ריאות, אך בדרך כלל קשור לזיהומי דרכי השתן ולזיהומי פצעים הנרכשים בבתי חולים. סיכון גבוה יותר קיים אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.

ההדבקה מתרחשת במגע ישיר עם חולה, בהפרשותיו או בחפצים שהיו במגע איתו. אין עדות להעברה באוויר.

רחצת ידיים לפני ואחרי מגע עם חולה היא חשובה. במקרה של זני קלבסיאלה עמידים, מבודדים חולים בחדר נפרד. הצוות רותם חלוקים וכפפות חד פעמיים ומסירם ביציאה מהחדר. הפחתת שימוש מיותר באנטיביוטיקה מקטינה את הסיכון לעמידות. הקטנת עומס אשפוז, טיפול בקהילה ושחרור מהיר של חולים מסייעים גם הם.

החיידק עמיד מאז ומעולם לאמפיצילין. בסוף שנות ה-90 הופיעו זנים עם עמידות לבטא-לקטמים דרך יצור אנזימי בטא-לקטמאז רחבי טווח (ESBL), אנזימים שמפרקים אנטיביוטיקות מסוג בטא-לקטם. במקרים כאלה מטפלים לעתים באנטיביוטיקות ממשפחת הקרבפנם, כמו אימיפנם.

זני קלבסיאלה שעמידים לרוב האנטיביוטיקות כולל קרבפנם (מנגנון הנקרא KPC) תוארו בארה"ב בתחילת שנות ה-2000. בישראל דווחו מקרים בודדים ב-2006, ובסוף אותה שנה ברור שהייתה התפרצות רחבה בבתי חולים.

העדר גוף ממלכתי לבקרת זיהומים הקשה את זיהוי ההתפרצות. בעקבות ממצאים והמלצות, הוקם גוף בקרה במרץ 2006 שיעקוב אחר חיידקים עמידים ויקבע כללים למניעת התפשטות.

Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה) הוא סוג של חיידק. חיידקים הם יצורים זעירים שיכולים לחיות במעיים.

החיידק יכול לגרום לזיהומים. הוא מעורב בעיקר בזיהומי דרכי שתן ובזיהומי פצעים בבתי חולים. אנשים חלשים יותר חולים בקלות רבה יותר.

החיידק עובר במגע עם חולה, בהפרשותיו או דרך חפצים. הוא לא עובר באוויר.

כדאי לשטוף ידיים לפני ואחרי מגע עם חולה. חולים בזנים עמידים מבודדים בחדר נפרד. הצוות לובש כפפות וחלוקי בד חד פעמיים. שימוש חסר זהירות באנטיביוטיקה מגדיל את הבעיה. גם פחות צפיפות בבתי חולים עוזרת.

החיידק לא רגיש לאמפיצילין. בשלהי שנות ה-90 הופיעו חיידקים שיודעים לפרק אנטיביוטיקה בעזרת אנזימים מיוחדים. אז משתמשים לפעמים בסוג חזק של אנטיביוטיקה בשם אימיפנם. בתחילת שנות ה-2000 הופיעו זנים שעמידים כמעט לכל האנטיביוטיקות. בישראל היו מקרים והתפרצות ב-2006. לכן הוקם גוף שבודק ומנסה למנוע התפשטות חיידקים עמידים במרץ 2006.