MRSA

MRSA (ראשי תיבות של Methicillin-resistant Staphylococcus aureus; בעברית: סטפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין) הם חיידקי Staphylococcus aureus שעוצמתם העיקרית היא עמידות לאנטיביוטיקה. הם לא מהווים סיכון גדול לאנשים בריאים, אך נפוצים בבתי חולים. שם העמידות הופכת אותם לסכנה לחולים מאושפזים, ובמיוחד לאלה עם מערכת חיסון חלשה.

החיידקים מייצרים אנזים שנקרא בטא-לקטמאז (שמשבר חלק מהאנטיביוטיקות) ויש להם חלבונים קושרי פניצילין (proteins) ששינוּ את נקודת הקישור שלהם לאנטיביוטיקה. שתי התכונות האלו מקנות להם עמידות נגד קבוצות כמו פניצילין וצפלוספורין, שהן בדרך כלל תרופות הבחירה לטיפול ב-S. aureus.

MRSA בדרך כלל רגישים לאנטיביוטיקות כמו ואנקומיצין, פוסידין ולינזוליד. עם זאת דווחו כבר מקרים של MRSA עמידים גם לואנקומיצין.

מחקר מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ב-2012 גילה תרכובת מקרולידית חדשה בשם Anthracimycin, שהודגמה כיעילה נגד MRSA. אפשרות נוספת לטיפול היא שימוש בבקטריופאז'ים, וירוסים שגורמים לכשלון החיידק.

חולים עם סיסטיק פיברוזיס המטופלים באנטיביוטיקה מועדים יותר להידבק ב-MRSA. בשנות ה-2000 דיווחו בארה"ב על כ-800, 955 מתים בשנה (2005). דיווחים עדכניים מצביעים על התפשטות מחוץ לבתי החולים במקומות צפופים כמו גני ילדים, בתי ספר ומחנות צבאיים, ועל הערכות לפיהן בארה"ב מת אדם בכל כ-30 דקות עקב זיהומים קשורים למיקרואורגניזם זה, וכ-35,000 מתים בשנה. הערכות עולמיות העריכו עד כ-53 מיליון נשאים ברחבי העולם.

מקובל להבדיל בין HA-MRSA (נרכש בבתי חולים), הנוטה לגרום לזיהומים קשים כמו דלקת ריאות, לבין CA-MRSA (נרכש בקהילה), שגורם לרוב לזיהומי עור. חלק מזני ה-CA-MRSA מייצרים את הטוקסין PVL, ההורס לויקוציטים (תאי דם לבנים) וגורם לנקרוזה, מה שמגדיל את הוירולנטיות שלהם.

MRSA זהו חיידק מסוג Staphylococcus aureus. השם אומר שהוא עמיד למתיצילין. עמידות פירושה שהאנטיביוטיקה לא הורגת אותו בקלות.

חיידקים אלה נפוצים בבתי חולים. הם מסוכנים בעיקר לאנשים חלשים בצורה חיסונית. הם יכולים לעבור גם למקומות צפופים כמו גני ילדים ובתי ספר.

החיידק מייצר אנזים שנקרא בטא-לקטמאז. אנזים זה שובּר חלק מהאנטיביוטיקות. בנוסף יש לו חלבונים שהאנטיביוטיקה לא נקשרת אליהם טוב.

MRSA לא נשלט ע"י פניצילין וצפלוספורין. בדרך כלל מטפלים בו באנטיביוטיקות אחרות, למשל ואנקומיצין. יש דו"חות על מקרים של עמידות גם לואנקומיצין.

ב-2012 גילו חוקרים תרכובת חדשה בשם Anthracimycin. היא הראתה יכולת להרוג MRSA. גם שימוש בבקטריופאז'ים, וירוסים תוקפי חיידקים, הוא רעיון לטיפול.

יש הערכות שונות לגבי מוות: ב-2005 דווחו בארה"ב כ-800, 955 מתים בשנה. פרסומים אחרים מדברים על עד כ-35,000 מתים בשנה בארה"ב. יש גם הערכות על מיליוני נשאים בעולם.

מבחינים בין זיהומים מבתי חולים (HA-MRSA) לבין זיהומים בקהילה (CA-MRSA). זני CA-MRSA בדרך כלל גורמים לזיהומי עור. חלקם מפיקים רעלן בשם PVL, שמשפיע על תאי הדם הלבנים ועשוי להחמיר את הזיהום.