''Vibrio cholerae'' (עברית: ויבריו כולרה) הוא חיידק גראם-שלילי. גראם-שלילי, סוג חיידקים עם דופן תא ייחודית שנבדלת במעבדה. צורתו דמוית פסיק ולכן מכנים אותו גם פסיקון. אורכו כ־1.5, 2 μm ורוחבו כ־0.5 μm. יש לו שוטון, זנב דק שנותן לו תנועה. בסיום החלוקה הוא יכול להיראות בצורת אות S.
החיידק גדל על מצעים פשוטים כמו מי פפטון. הוא מתקשה להישאר במים מזוקקים ומת במצבי יובש, אך יכול לשרוד כמה ימים במי שתייה מזוהמים, במי ביוב, בהפרשות חולה ובבגדים רטובים. הטמפרטורה המיטבית לצמיחתו היא בין 30 ל־40 מעלות צלזיוס. הרבייה נפסקת מתחת ל־16 מעלות והוא נהרג בחום של 50 מעלות ומעלה.
פיליפו פצ'יני זיהה את החיידק כגורם לכולרה בשנת 1854. שלושים שנים לאחר מכן פרסם רוברט קוך מידע חשוב על המחלה ועל דרכי התמודדות עמה.
ל''V. cholerae'' שלושה גורמי אלימות עיקריים. השוטון מסייע לתנועה אל המעי הדק. פילוס (pilus) הוא מבנה דק שמשמש להיצמדות לדופן המעי. הגורם המסוכן ביותר הוא רעלן הנקרא אנטרוטוקסין, רעלן מעיים. רעלן זה מורכב מחמש תת־יחידות B שמצמדות את החיידק לתאי המעי, ותת־יחידה A שחודרת לתא. תת־יחידה A משנה פעילות התא ומגבירה ייצור מולקולות שמשחררות יונים ונוזלים. בתוצאה יש אובדן אלקטרוליטים ונוזלים, שיוצר שלשול קשה. החיידק בדרך כלל אינו הורס את רירית המעי, בשונה מחיידקים אחרים כמו השיגלה.
בחולה פעיל יכולים להיות עד כ־500 מיליון חיידקים בכל סמ"ק של נוזל מעי. תקופת הדגירה היא בדרך כלל יום עד ארבעה ימים. החיידק מופרש בצואה כמה ימים לאחר ההחלמה. אנשים מסוימים נושאים את החיידק בלי להחלים לחלוטין והם מפרישים אותו. ההדבקה נעשית בעיקר בדרך צואה־פה, מים ושתייה מזוהמים, מזון מושקה במי ביוב או ידיים לא נקיות.
''Vibrio cholerae'' נקרא בעברית ויבריו כולרה. זהו חיידק. חיידק הוא יצור זעיר שאפשר לראות רק במיקרוסקופ. צורתו דמוית פסיק, לכן קוראים לו גם פסיקון. יש לו זנב קטן שנקרא שוטון, והוא עוזר לו לשחות.
החיידק יכול לחיות במים מזוהמים ובביוב כמה ימים. הוא גם יכול להימצא בהפרשות חולה ובבגדים רטובים. הוא אוהב חום בין שלושים לארבעים מעלות צלזיוס. מתחת ל־16 מעלות הוא כמעט לא מתרבה. בחום גבוה מאוד הוא נהרג.
פיליפו פצ'יני מצא את החיידק בשנת 1854. אחרי כן רוברט קוך פרסם עוד מחקרים חשובים.
לחיידק יש כלים שעוזרים לו לגרום למחלה. השוטון עוזר להגיע למעי. מבנה דק בשם פילוס עוזר לו להדביק את דופן המעי. החיידק מייצר רעלן, חומר רע שמשנה את עבודת תאי המעי. התוצאה היא שהגוף מאבד הרבה מים ומלחים. זה גורם לשלשול קשה. החיידק אינו מחריב את דופן המעי.
המחלה יכולה להופיע כ־יום עד ארבעה ימים אחרי החשיפה. החיידק יכול לצאת בצואה של חולה ולזהם מים או אוכל. אם לא שוטפים ידיים ונזהרים, אפשר להעביר את המחלה דרך האוכל או המים.
תגובות גולשים