VoIP (ראשי תיבות של Voice over Internet Protocol) הוא שם לטכנולוגיות שמעבירות דיבור על גבי רשתות IP, כמו האינטרנט. רשתות IP הן רשתות שמעבירות מידע בחבילות, ולא בקו רציף.
דיבור אנושי הוא אות אנלוגי. כדי לשלוח אותו ברשת צריך להמירו לדיגיטל. ברשתות נתונים רוחב הפס משתנה לפי העומס, והמידע עובר בחבילות שיכולות להגיע בסדר שונה. לכן VoIP צריך להתמודד עם אובדן חבילות, שינויים בזמן ההגעה של החבילות (jitter) ורוחב פס משתנה.
ה-Vocoder (קודד קול) הוא מרכיב מרכזי ב-VoIP. הוא מקודד וקוצץ את השמע כדי לחסוך רוחב פס. בטלפוניה רגילה שמע מועבר בקצב של 64 קילו-ביט לשנייה. מקודד דוחס אותו לקצבים נמוכים יותר, וכך חוסך רוחב פס שמשמש גם לבקרה ותיקון שגיאות.
המקודד גם מסנן רעשים, מדלג על רגעי שקט ומייצר "רחש-נוחות" (comfort noise). רחש זה נוצר מקומית כדי להרגיש שהקו פתוח בלי לשלוח נתונים נוספים.
חברות טלפוניה רבות מצאו שחיבור אינטרנט רחב פס זול יותר מאשר חיבורים ייעודיים. שימוש ב-VoIP יכול להחליף חלק ממערכות טלפוניה מסורתיות (PSTN).
VoIP מעביר קול בלבד, ולכן צריך גם מערכת לקישור בין הצדדים. אפשר לעשות זאת באמצעות יישום גדול שיש בו רשימות חברים, או באמצעות רשת IPtel שמאפשרת חיוג למספרי טלפון רגילים. פרוטוקולים מרכזיים בתחום הם SIP ופרוטוקולי IPtel.
רגולציה על VoIP שונה ממדינה למדינה. לדוגמה, אתיופיה הגבילה את השימוש ב-VoIP בשנים 2002 ו-2012.
VoIP (קיצור של Voice over Internet Protocol) הוא דרך לשלוח שיחה דרך האינטרנט. האינטרנט הוא רשת ששלחת מידע בחבילות קטנות. כדי לשלוח קול צריך להפוך אותו למספרים. זה נקרא דיגיטלי.
קודם כל קול הוא אנלוגי. כדי לשלוח אותו ברשת הוא מומר לקוד דיגיטלי. בחבילות המידע הקול יכול להגיע באיחור או להיעלם. לכן צריך טכניקות שיתאימו לרשת.
ה-Vocoder (קודד קול) מקטין את גודל השמע. כך הוא חוסך רוחב אינטרנט. הוא גם מסנן רעשים. הוא מדלג על רגעי שקט. כשהקו שקט הוא יוצר קצת רעש נעים, כדי שהאוזן תרגיש שהקו פתוח.
חלק מהחברות משתמשות באינטרנט במקום בכבלים מיוחדים. יש שתי דרכים למצוא מישהו לשיחה: להשתמש באפליקציה עם רשימת חברים, או ברשת IPtel שיכולה לחייג למספרי טלפון רגילים. פרוטוקול חשוב לכך נקרא SIP.
בחלק מהמדינות אסרו או הגבילו שימוש ב-VoIP. למשל, באתיופיה זה קרה ב-2002 וב-2012.
תגובות גולשים