ארבע העונות (ויוואלדי)
״ארבע העונות״ הם ארבעה מוזיקלים לכינור מאת ויוואלדי. ויוואלדי הלחין אותם בשנת 1723. הם יצאו לאור בשנת 1725. שם האופוס הוא Il cimento dell'armonia e dell'inventione. קונצ'רטו זה הוא סוג יצירה עם סולן וכינור מול תזמורת. קונטינואו הוא הליווי בתחתית הצלילים. פיציקטו זה פריטה באצבע על מיתר לכין צלילים ק...
אנטוניו ויוואלדי
אנטוניו ויוואלדי נולד בוונציה ב-1678. הוא היה כנר ונגנו היה מצוין. בגיל 25 הפך לכומר וקראו לו "הכומר האדום". אביו היה כנר. הוא לימד את אנטוניו לנגן בכינור. כך התחיל האהבה למוזיקה. ויוואלדי לימד מוזיקה בבית יתומים גדול. בית היתומים היה מקום שחינך ילדים ונתן להם בית. הוא כתב המון מוזיקה בשביל התז...
סקוונצה
סקוונצה היא חזרת קטע מוזיקה. הקטע חוזר שוב ושוב. כל חזרה נקראת חוליה. לפעמים קוראים לה גם סקוונצה. בכל חזרה הקטע נשמע גבוה יותר או נמוך יותר. גם מי שלא קורא תווים יכול לראות את אותה צורה חוזרת. לפעמים החזרה יורדת במרחק שנקרא חמשה. חמשה זה מרחק בין שני צלילים. הסקוונצה היתה נפוצה במוזיקת הבארוק. ...
לאוטה
לאוטה היא כלי עם מיתרים. מיתר זה חוט שיוצר צליל. הלאוטה הגיעה מהעוד הערבי. עוד הוא כלי מיתר שממנו התפתחה הלאוטה. לאוטה בנויה מעץ ומנוגנת באצבעות. יש לה סריגים על הצוואר. סריגים עוזרים לשים את האצבע במקום הנכון. כשמנגנים באצבעות, אפשר להשמיע כמה צלילים יחד. זה עושה צליל עבה ומלא. הלאוטה באה לאירופה ב...
קונצ'רטו גרוסו
קונצ'רטו גרוסו הוא סוג מוזיקה שבו כלים מנגנים בקבוצות. הוא היה פופולרי בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18. מלחינים חשובים היו קורלי ויוולדי. יש שתי קבוצות: ripieno, התזמורת הגדולה, ו-concertino, כמה סולנים. ב-concertino מנגנים שני כנרים ובאסו קונטינואו. באסו קונטינואו זה קו בס שנותן תמיכה. הקבוצות מנ...
קונצ'רטו
קונצ'רטו הוא יצירה מוזיקלית שבה יש סולן ותזמורת. סולן, הנגן הראשי. תזמורת, קבוצת נגנים. המילה באה מאיטלקית ופירושה "לעבוד יחד". בתקופת הבארוק היו קונצ'רטים עם קבוצה קטנה של סולו מול כל התזמורת. קונצ'רטו גרוסו, שם לזה. בדרך כלל יש שלושה חלקים: מהיר, איטי, מהיר. לעתים יש קדנצה, קטע קצר שבו הס...