פרדיגמה

פָּרָדִיגְמָה היא תבנית מחשבה שקובעת איך אדם או קבוצה רואים את העולם.

המונח הופיע במקור בשפה ובבלשנות, אבל תומאס קון נתפס כמי שנתן לו משמעות מדעית חדשה בספרו משנת 1962, "המבנה של מהפכות מדעיות". קון כינה כך את מערך ההנחות, השיטות ודוגמאות הפתרון שמקובלים בקהילה מדעית בתקופה מסוימת. הוא שידרג את ההגדרה והציע גם את המונח "מטריצה דיסציפלינרית".

קון הגדיר ארבעה רכיבים עיקריים של פרדיגמה:
1. הכללות סמליות, כלים ותיאורים תיאורטיים, כמו נוסחאות.
2. התחייבויות מטאפיזיות, ההסכמה על מה קיים בעולם (אונטולוגיה היא ההגדרה מה קיים).
3. ערכים, מה מחשיבים כהסבר טוב או ניבוי נכון.
4. אקסמפלאר, דוגמאות מודליות לפתרונות בעיות.

מעבר פרדיגמה קורה כשתאוריה ישנה מוחלפת בחדשה. דוגמה מפורסמת היא המעבר מהמכניקה הניוטונית לתורת היחסות של איינשטיין. המכניקה של ניוטון עדיין תקפה במהירויות נמוכות, אך איינשטיין שינה את התמונה כאשר נתקל בבעיות שהתאוריה הישנה לא פתרה.

במדעי החברה הפרדיגמה משמשת לתיאור ראיית עולם רחבה. מונח זה אומץ גם בעיצוב כדי לתאר סגנונות מובחנים, ובפסיכולוגיה ניסויית לתאר סוגי ניסויים (למשל פרדיגמת Go/NoGo, להגיב רק לגירוי מסוים). במדעי המחשב מדברים על פרדיגמות תכנות שמאגדות שפות עם מאפיינים דומים. בקיברנטיקה מתארים פרדיגמה כתוכנית שמפחיתה כאוס במערכת.

המילה מגיעה מיוונית Paradeigma (תבנית, דוגמה). בצורת תרגום לעברית הוצעו המילים "עלדגם" ו"דְּפוּסָה" (האקדמיה ללשון העברית הציעה "דפוסה").

פרדיגמה היא דרך חשיבה שמשפיעה על איך קבוצות ורואות את העולם.

תומאס קון קבע שהמילה מתארת את כל ההנחות והשיטות שמדענים מקבלים ביחד. הוא הסביר זאת ב-1962 בספרו. המילה המקורית באה מיוונית ופירושה דוגמה או תבנית.

מעבר פרדיגמה קורה כשמדענים מחליפים רעיון ישן בחדש. דוגמה ידועה: ניוטון חשב שככה עובד העולם, ואז איינשטיין הראה שיש מקרים אחרים. היום משתמשים בשתי התובנות במקומות שונים.

במדעי החברה זה אומר "ראיית עולם". בעיצוב זה סגנון שמדרג פתרונות. במדעי המחשב זו קבוצת שפות תכנות דומות. בפסיכולוגיה זה גם שם לסוג ניסוי.

המילה ביוונית Paradeigma פירושה תבנית או דוגמה. בעברית הוצעו מילים כמו "עלדגם" ו"דפוסה".