אבי האומה

אבי האומה הוא תואר, בדרך כלל לא רשמי, למנהיג שנחשב מייסד של אומה. לעתים הוא גיבור שעמד מול אתגרים עד ייסוד המדינה או עצמאותה, ומהווה מקור להשראה ולפטריוטיות (אהבה ונאמנות לארץ).

דמותו של אבי האומה מונצחת לעיתים על שטרות, בולים ובשמות רחובות. במדינות רבות זה מגיע גם לפולחן אישיות, הערצה מוגזמת של מנהיג.

המונח המודרני נבנה על רעיון עתיק של "אב ראשון" של קבוצה, כמו אברהם הדמות המקראית. השימוש הראשון במשמעות המודרנית היה ברומא, כשאוגוסטוס קיבל את התואר הרשמי "Pater Patriae" (אבי הוולדה).

לא תמיד הכבוד נשאר לנצח. לעתים חקירות היסטוריות משנות את ההערכה. דוגמה קיצונית מהמאה ה-20 היא יוסיף סטלין: בתחילה נערץ על ידי רבים, אך כשנחשפו דיכוי ורצח אזרחים ננזף על ידי ממשיכים לשלטון והסרת גופתו מהמאוזוליאום של לנין הראתה שינוי עמוק בעמדות הציבור.

גם דמויות פחות קיצוניות חוו הערכה מחדש. למשל, איימון דה ואלירה באירלנד נחשב במשך שנים לאבי האומה, אך מאז שנות ה-80 מוקד ההערכה עבר לדמויות אחרות.

סון יאט-סן נושא את התואר הרשמי "אבי האומה" בסין. בנוסף, בחוקת אפגניסטן מ-2003 ניתן התואר למלך לשעבר מוחמד זאהיר שאה, תואר שהחזיק עד מותו.

במקורות שונים מופיעים רשימות של "אבות אומה" ברחבי העולם. בערכים רשמיים וחינוכיים מציינים לעתים דמויות מרכזיות שהיו קריטיות בהקמת מדינות או בתהליך עצמאותן.

אבי האומה הוא כינוי למנהיג שהקים או עזר להקים מדינה.

דמות כזו מוצגת לעתים על שטרות, על בולים או על שמות רחובות. "פטריוטיות" היא אהבה למולדת. "פולחן אישיות" הוא כשמושכים אנשים להעריץ מישהו יותר מדי.

יש דוגמאות ישנות. ברומא קראו לאוגוסטוס "Pater Patriae" שמשמעותו אבי המולדת. גם דמויות דתיות כמו אברהם נזכרות כאבות ראשונים.

לפעמים אנשים אוהבים מנהיג ואז לומדים עליו דברים אחרים. אז הם מפסיקים להעריך אותו כמו פעם.

בסין סון יאט-סן נחשב רשמית כאבי האומה. באפגניסטן נתנו את התואר למלך מוחמד זאהיר שאה עד מותו.

במדינות שונות מזכירים אבות אומה שונים. אלו הם שמות של מנהיגים חשובים מההיסטוריה.