אברם ינקו

אברם ינקו (1824, 10 בספטמבר 1872) היה מנהיג במהפכת 1848 במחוז טרנסילבניה. הוא הוביל מיליציה (כוח לוחם מקומי) של איכרים רומנים מהרי הקרפטים המערביים. ינקו התעמת עם הצבא המהפכני ההונגרי וניהל ברית זמנית עם הכוחות האוסטריים, בתקווה להשיג שוויון זכויות לרומנים.

ינקו נולד בכפר קטן במשפחה של צמיתים משוחררים. אביו עבד כיערן ואז קיבל תפקיד שיפוטי. ב-1844 החל ללמוד משפטים בקלוז'. מ-1846 שימש כפקיד בטירגו מורש. ב-1848 עבר את המבחנים והפך לעורך דין (אדם שמייצג אנשים בבית משפט).

כמנהיג אינטלקטואלים ואיש ציבור בטרנסילבניה הוא פעל לקידום חברתי ולשחרור לאומי של הרומנים. ינקו היה בין מי שאירגנו את אספת בלאז'. הוא גם הוביל חבורות חמושות של איכרים וכורי מגרים בהרי הקרפטים, וזכה לתמיכה רחבה מהעם. כינו אותו "נסיך ההרים".

בדצמבר 1849 נעצר לראשונה, אך שוחרר מהר כי הציבור הרומני מחה. אחרי השחרור הוגבלו מעשיו, הוחרמה ספרייתו והוא הושם תחת פיקוח. ב-1852 נעצר שוב בחשד להסתה לאומית. אחר שחרורו ביקר בווינה וניסה לפנות אל הקיסר, אך המשטרה מנעה את המפגש. בעקבות זאת סבל מהתמוטטות עצבים שממנה לא התאושש.

ב-10 בספטמבר 1872 נמצא מת בכפר באיה קרישולוי (Baia Crișului). הוא נקבר בבית הקברות בצבאה (Țebea) ונחשב לגיבור לאומי.

אברם ינקו (1824, 1872) היה מנהיג רומני במרד של 1848 בטרנסילבניה. הוא הנהיג קבוצת לוחמים קטנה של איכרים מהרי הקרפטים.

ינקו נולד בכפר קטן במשפחה ששוחררה מעבדות. אביו היה יערן ואז קיבל תפקיד בבית משפט. ב-1844 למד משפטים בעיר קלוז'. ב-1848 הפך לעורך דין (אדם שעוזר ועוד משפטים).

הוא עזר לארגן את אספת בלאז'. ינקו הוביל איכרים וכורים שנלחמו על זכויותיהם. העם קרא לו "נסיך ההרים".

הוא נעצר ב-1849 ושוחרר אחרי שבני עמו גלגלו מחאה. ב-1852 נעצר שוב. אחרי ביקור בווינה וניסיון לפנות לקיסר, המשטרה מנעה את המפגש. מאז סבל מדיכאון חמור ולא חזר להיות בריא.

ב-10 בספטמבר 1872 מת בכפר באיה קרישולוי. הוא נקבר בצבאה (Țebea) והוכרז כגיבור לאומי.