אַגָּס סוּרִי (Pyrus syriaca) הוא עץ נשיר, כלומר מעליו נושרים בעונה, והוא עץ בינוני במשפחת הוורדיים. זה המין היחיד של אגס הגדל בטבע בישראל.
האגס הסורי מוגן בישראל. תפוצתו היא ים-תיכונית (אירנו-טורנית), והוא צומח בקרקעות שאינן מלוחות, בדרך כלל בחורש ים תיכוני בגליל ובגולן.
במרץ, אפריל העץ מלא פרחים לבנים. הפירות מבשילים בסתיו, בספטמבר, אוקטובר. הפרי אכיל, אבל פחות טעים מאגס תרבותי. בתוך הציפה יש גופים קשים דמויי אבן, שאינם אכילים ועשויים לפגוע באיכות.
הפרי הבשל נושר אל הקרקע. ריח הרקב מושך אליו חזירי בר, שהם ניזונים מהפרי וכך מפיצים את הזרעים למקומות חדשים.
תושבי כפרים ערביים ודרוזיים בצפון משתמשים בעצי האגס הסורי ככּנה, שורש להרכבה (שיטה לחיבור ענף של עץ פרי על עץ אחר). ההרכבה מניבה עצים שמניבים פירות משובחים, בדומה לאגס התרבותי.
אַגָּס סוּרִי (Pyrus syriaca) הוא עץ אגס בינוני. "נשיר" אומר שהעלים נושרים בעונה.
העץ גדל בטבע בישראל, בעיקר בגליל ובגולן. הוא אוהב אדמה שלא מלוחה.
באביב, בחודשים מרץ, אפריל, העץ מתכסה בפרחים לבנים. בסתיו, בספטמבר, אוקטובר, הפירות מבשילים.
הפרי אכיל, אך לא טעים כמו אגס ביתי. בתוך הפרי יש גושים קשים דמויי אבן.
הפרי הבשל נופל, והריח שלו מושך חזירי בר. החזירים אוכלים את הפרי ומפיצים את הזרעים.
תושבים בדרום הצפון משתמשים בו ככנה להרכבת ענפים של אגס תרבותי. כך מקבלים עצים עם פירות משובחים.
תגובות גולשים