אַגתה (בלטינית: Sancta Agatha) הייתה נערה מקטניה שבסיציליה ומתוֶחַסֶּת כקדושה ונזירה מרטירה במאה ה-3 לספירה. מרטיריום (מות שנגרם בגלל אמונה) שלה מקובל על הכנסייה הקתולית, אך פרטי הסיפור נחשבים לאגדה.
על־פי המסורת, קווינטיאנוס, סנטור רומי, רדף אחרי יופייה בתקופת רדיפות הקיסר דקיוס סביב שנת 251. היא דחתה את פניותיו, והוא הנחית עליה עונשים: שלח אותה לבית זונות ונכלא אותה. כדי לשבור את רוחה היא עונה, והעינוי הידוע ביותר בתיאור הוא כריתת שדיה. הסיפור כולל גם הופעה מיסטית של פטרוס הקדוש שהרפאה זמנית את פצעיה. לפי גרסה אחרת, הורה קווינטיאנוס לשרוף אותה, אך רעידת אדמה שחררה אותה מהייסורים, כולן גרסאות מסורתיות.
באיקונוגרפיה הנוצרית אגתה מופיעה לעתים קרובות כשהיא מחזיקה צלחת שעליה מונחים שדיה. לפעמים מצויר עמה כלי עינויים. ענף הדקל, שמסמל מרטיריות, אינו תמיד נוכח בתיאורים שלה.
אגתה נחשבת לקדושת המגינה של קטאניה, ונוהגים להתפלל אליה נגד שריפות והתפרצויות וולקניות. בעידן המודרני היא גם מקושרת להגנה בנושאי חולי השד. יום חגם נחגג ב-5 בפברואר.
אגתה חיה לפני הרבה שנים בסיציליה, בעיר קטאניה. היא הייתה נערה צעירה ונחשבה קדושה. קדושה זה אומר שאנשים ראו בה דמות חשובה בדת.
רומאי בשם קווינטיאנוס רדף אחרי יופייה. היא סירבה לו. בגלל זה לכדו אותה ועינו אותה. בסיפורים כרתו לה את שדיה. פטרוס הקדוש הופיע לפי הסיפור וריפא אותה לזמן קצר. בסוף היא מתה, ומסורת הכנסייה קיבלה את העובדה שהיא היתה מרטירית, כלומר מתה בגלל אמונתה.
בתמונות אגתה מופיעה עם צלחת שבה מונחים שדיה. היא מגן של העיר קטאניה. אנשים מתפללים אליה נגד שריפות והתפרצויות וולקניות. יום הזיכרון שלה הוא ב-5 בפברואר.
תגובות גולשים