אדוארד פישר (1862, 1935)
אדוארד פישר נולד בכפר קרפצ'יב שבצפון בוקובינה, אז חלק מממלכת אוסטרו-הונגריה. כנער רצה בחיים צבאיים. ב-1879 התנדב לגדוד הבוקובינאי ונשלח לבית ספר צבאי ליד קרקוב. סיים את לימודיו ב-1885 והתקדם בשנים הבאות בקצונות.
ב-1891 הועבר לז'נדרמריה, יחידת משטרה צבאית (גנדארמריה), ובה התבלט כמפקד. ב-1898 מונה למפקד חטיבת הז'נדרמריה בצ'רנוביץ ועוד קודם לכך שימש כסגן מפקד הז'נדרמריה של בוקובינה. ב-1912 כבר עמד בראש הז'נדרמריה בדוכסות.
כשצבא רוסיה פלש לבוקובינה בסוף אוגוסט 1914, פישר הוביל פרטיזנים, לוחמים שבצורות גרילה נלחמים בכוחות גדולים, ונלחם נגדם באזורי גורה הומורה וקמפולונג. כוחו הקט־בינוני של פישר ואנשיו אילץ את הרוסים לסגת לעתים. צ'רנוביץ נכבשה וחולקה מספר פעמים במהלך הקרבות; ב-20 בנובמבר 1914 העיר נפלה שוב לידי הרוסים. המתקפה הרוסית נעצרה לאורך נהר סירט עד יוני 1915. לאור ההתנגדות העיקשת שלו, הרוסים הציעו פרס של 100,000 רובל על לכידתו.
בזכות פעולותיו הועלה פישר בספטמבר 1914 לדרגת קולונל (Landesgendarmeriekommandant, מפקד הז'נדרמריה האזורית) וקיבל את עיטור מסדר כתר הברזל מידי קיסר קרל. ב-1 בפברואר 1918 הועלה לדרגת מייג'ור גנרל (Major General) ומונה למפקד הז'נדרמריה של גליציה ובוקובינה. בחודשים מרץ, נובמבר 1918 נשא גם באחריות לארגון תחבורה ואספקה מווינה, ובפועל פעל כממלא תפקיד של מושל.
פישר פרש ב-1 בינואר 1919. אחרי המלחמה והסכם סן-ז'רמן אוחדה בוקובינה עם רומניה. הרומנים ראו בו אויב, ועצרו אותו ואת אשתו; היא מתה במחנה ליד יאשי. ב-1920 שוחרר וחזר לווינה. ב-25 באוקטובר 1925 קיבל את עיטור צלב האבירים (Ritterkreuz).
ב-1935 פרסם את זכרונותיו בשם "Krieg ohne Heer" (מלחמה ללא צבא). באותה שנה נפטר ונקבר בבית הקברות המרכזי בווינה. הוא נקבר כנוצרי, לאחר שהמיר את דתו לקתולית במהלך חייו.
אדוארד פישר (1862, 1935)
אדוארד פישר נולד בכפר קרפצ'יב בבוקובינה. כשהיה צעיר רצה להיות בצבא. ב-1879 התנדב ונשלח לבית ספר צבאי.
הוא עבד בז'נדרמריה. ז'נדרמריה זו משטרה צבאית שמגינה על האזור. פישר מונה למפקד יחידה בצ'רנוביץ.
ב-1914 הרוסים פלשו לבוקובינה. פישר הנהיג פרטיזנים. פרטיזנים הם לוחמים קטנים שנלחמים מאחורי הקווים. הם נלחמו ברוסים ועזרו לדחוק אותם אחורה לעתים.
בזכות זה פישר קיבל קידום לדרגת קולונל ומדליה מהקיסר קרל. מאוחר יותר הוא הפך למייג'ור גנרל, מפקד הז'נדרמריה בגליציה ובבוקובינה.
אחרי המלחמה, בוקובינה הצטרפה לרומניה. הרומנים עצרו את פישר ואת אשתו. אשתו מתה במחנה ליד יאשי. ב-1920 פישר שוחרר וחזר לווינה.
ב-1935 כתב פישר ספר זכרונות בשם "Krieg ohne Heer". באותה שנה הוא גם מת ונקבר בווינה. במהלך חייו הוא המיר את דתו והיה קתולי.
תגובות גולשים