אדולף אייכמן

אדולף אייכמן (1906, 1962) נולד בזולינגן שבגרמניה. הוא הצטרף לתנועות נאציות באוסטריה ובגרמניה בשנות ה-30. בהדרגה התקדם במנגנון הביטחוני של הנאצים והפך לראש המחלקה היהודית בגסטפו. הגסטפו היא משטרת הביטחון של המשטר הנאצי. האס אס (SS) היה ארגון פרמנטרי וביטחוני שהיה מרכזי בפשעי המשטר.


לא סיים תיכון, עבד בעבודות שונות והיגר עם משפחתו ללינץ. ב-1932 הצטרף למפלגות נאציות ולאס אס. בשנים הבאות קיבל קידום והעביר את מרכז פעולותיו מוינה לברלין.


אייכמן נתפס כ"מומחה לענייני יהודים" והוביל מדיניות של הגירה כפויה ורכוש מסווג נגד יהודים. בשנות ה-30 הקים לשכות להגירה בווינה ובפראג ואימץ שיטה של ריכוז, החרמה וגירוש.


ב-1939 מונה לראש מחלקה ב-RSHA, המשרד הראשי לביטחון הרייך. RSHA היה הגוף ששילב את הגסטפו והשירות החשאי. עם פרוץ המלחמה עבר הרעיון מהגירה להשמדה. אייכמן עסק בארגון ריכוזים, גירושים ותיאום משלוחים לאתרי השמדה. ב-20 בינואר 1942 השתתף בוועידת ואנזה, שבה תואם ה"פתרון הסופי" (תוכנית להשמדת יהודי אירופה). לאחר הוועידה תאם אייכמן את הובלת היהודים למחנות ההשמדה.


במרץ 1944 הגיע בראשות צוות מיוחד לבודפשט. צוותו ביצע גירוש המוני של יהודי הונגריה, רובם נשלחו לאושוויץ. בתוך חודשים נרצחו מאות אלפי יהודים כחלק מההשמדה השיטתית.


לקראת סיום המלחמה ניסה לארגן יחידות גרילה ולשמור על עצמם. ב-1945 נתפס על ידי אמריקאים אך ברח ממחנה מעצר והסתתר מספר שנים בגרמניה.


ב-1950 הצליח לברוח לארגנטינה בזהות בדויה, בעזרת רשת של אנשי כנסייה וניצולי משטרים. שם התמסר לחיי משפחה ולעבודות שונות.


מאמצים לאתרו החלו כבר בשנות ה-40. בעשור ה-50 נודע במקורות שונים על מיקומו בבואנוס איירס. ארגונים פרטיים, ציידי נאצים ושירותים ממשלתיים אספו מידע עד שהמוסד הישראלי קיבל אישור והוכחות למיקומו.


ב-1960 נחטף בחשאי בבואנוס איירס בידי סוכני המוסד הישראלי והובא לישראל. החטיפה בוצעה בפיקוד איסר הראל ובסיוע צוות סוכנים.


אייכמן הועמד לדין בירושלים על 15 סעיפים, ביניהם פשעים נגד העם היהודי ופשעים נגד האנושות. ההליך כלל עדויות רבות ומסמכים רבים. ההגנה טענה כי הוא היה "בורג במערכת" וציית לפקודות. בית המשפט דחה טענות אלה וקבע שאייכמן נושא באחריות אישית להחלטות ולמעשים שביצע.

ב-15 בדצמבר 1961 הורשע ונידון למוות. בית המשפט העליון דחה את הערעור ב-29 במאי 1962.


ב-31 במאי 1962 הוצא אייכמן להורג בתלייה. גופתו נשרפה ואפרו פוזר בים מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל.


נשוי לוורה ליבל משנת 1935. היו לו ארבעה בנים. חלק מבני המשפחה המשיכו להחזיק בעמדות נאציות, ואחרים ניתקו קשרים או הביעו גינוי מפני מעשיו.


סיפור לכידתו הוצג בספרים ובעיתונות. ב-2018 יצא הסרט "מבצע פינאלה" על מעשה הכידה, המסתמך על גרסאות שונות של האירוע.

אדולף אייכמן נולד ב-1906 בגרמניה. הוא הצטרף לתנועות הנאצים בשנות ה-30.


לא סיים תיכון. עבד בעבודות שונות. עבר לאוסטריה והצטרף לאס אס. האס אס (SS) היה ארגון כוח של הנאצים.


אייכמן עבד בארגונים הנאצים והוביל מדיניות נגד יהודים. הוא הקים לשכות להגירה ולריכוז יהודים בווינה ובפראג.


כשהמלחמה החלה, מדיניות האויב כלפי היהודים הפכה להשמדה. ב-1942 התקיימה ועידת ואנזה, שם תכננו הנאצים את ה"פתרון הסופי" (תוכנית להשמדת יהודים). אייכמן תיאם את הובלת היהודים למחנות ההשמדה.


ב-1944 הגיע עם צוות לבודפשט והורה על הגירוש של מאות אלפי יהודים לאושוויץ.


אחרי 1945 נמלט, חי בגרמניה והשיג זהות מזויפת. ב-1950 הגיע לארגנטינה.


ב-1960 סוכנים של מדינת ישראל תפסו אותו בבואנוס איירס והביאו אותו לישראל.


הוא נשפט בירושלים בשנת 1961. הוכרז אשם ונידון למוות. ב-31 במאי 1962 הוצא להורג.


לאייכמן היו אשתו וארבעה בנים. הסיפור שלו תואר בספרים ובסרטים, ביניהם סרט שיצא ב-2018 על לכידתו.