אדם סמית

אדם סמית (1723, 1790) היה פילוסוף וכלכלן מסקוטלנד. כתב שני ספרים חשובים: "תאוריה של הרגש המוסרי" ו"עושר העמים".

נולד בקרקודי. אביו מת לפני לידתו. בגיל שלוש נחטף ושוחרר. גדל ליד נמל ולמד על סוחרים ומלחים.

הוא למד בגלאזגו ואז באוקספורד. לימד שנים רבות. היה חונכו של נער עשיר, נסע לצרפת וכתב את ספרו הגדול ב־1776. אחר כך עבד כמפקח מכסים בסקוטלנד. לא נישא. מת ב־1790. לפני מותו הורה להשמיד כתבים לא גמורים. דיוקנו הופיע על שטר של 20 ליש"ט ב־2007.

רעיון מפורסם שלו הוא "היד הנעלמה". זו מילה שמסבירה שהמעשים של אנשים לטובת עצמם יכולים לעזור לאחרים בלי שהם רוצים בזה.

הוא אמר שעושרה של מדינה נמדד בהכמות של מוצרים ושירותים, לא בזהב. עוד אמר שחלוקת עבודה עוזרת לייצר יותר. פירוק עבודה לחלקים קטנים עושה כל דבר מהר יותר.

שוק פועל לפי היצע וביקוש. אם מוצר נדיר, מחירו עולה. אם שפע, המחיר יורד. סמית חשב שסחר חופשי עוזר לכלכלה. אבל לעיתים אפשר להגן על תעשייה זמנית. שלוש סיבות להגנה הן: ביטחון לאומי, להשיג הדדיות בסחר, או למנוע קריסה פתאומית של ענף עד שיתאקלם.

הרעיונות שלו השפיעו על כלכלנים אחריו. גם מרקס קרא אותו וקיבל חלק מהרעיונות, אך גם ביקר אותם.

סמית חשב שסחר חופשי מיטיב עם מדינות. הוא טען שחלוקת עבודה, היד הנעלמה והעלויות של סבסוד מדגימים זאת.

לאחר מותו פישטו את דמותו. אנשים טרחו להראותו כתומך בתאגידים בלבד. אך הוא גם תמך בחינוך לכולם, בזכויות אזרח ושוויון. כך דמותו מורכבת ולא חד־ממדית.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!