האדמוניציו גנרליס (בלטינית: Admonitio Generalis) הוא צו שפרסם קרל הגדול, מלך הפרנקים, ב-23 במרץ 789. הצו הופץ בכל האימפריה ונחשב לחלק מרכזי מהרפורמות הדתיות של שלטונו, שהובילו למה שמכונה היום הרנסאנס הקרולינגי.
הקרולינגים עלו לשלטון בחסות הכנסייה. קרל, שנודע בדבקותו הדתית, ראה את עצמו כממלא תפקיד הרפורמה הדתית, בדומה למלך המקראי יאשיהו. הוא ראה צורך לתקן כשלים בכמורה (אנשי הדת) ולחזק את ההוראה הדתית בציבור.
מקורות רבים של הצו נלקחו מחוק הכנסייה הקנוני שמסרו דיוניסיוס אקסיגואוס ואחרים, הידוע בגרסה שנקראת "דיוניסיו-הדריאנה". קודם לכן, ב-779, פרסם קרל את הקפיטולר של הרסטל, צו מלכותי שניסה להסדיר היררכיה והתנהלות אנשי הכנסייה. שם נדרשה כפיפות בישופים לארכיבישופים, סמכות פיקוח על כמרים, וקיום תקנונים במנזרים.
עשר שנים לאחר הקפיטולר של הרסטל פרסם קרל הגדול את האדמוניציו גנרליס. הצו כלל 82 סעיפים. 59 מהם התבססו על החוק הקנוני מה"דיוניסיו-הדריאנה". מטרתו העיקרית הייתה לתקן שחיתות, לארגן את ההיררכיה הכנסייתית ולחזק את חיי הדת בחברה.
הצו נתן הנחיות ברורות להתנהגות אנשי הכמורה ולפיקוח עליהם. הוא קבע, בין היתר: בסעיף 2 בדיקה והסמכה נכונה של מועמדים לישיבות בישוף; בסעיף 4 איסור לארח נשים בסידורי מגורים שעלולים לפגוע בנדר הפרישות; בסעיף 8 איסור על שינויים בתחום הקדשות ללא הסכמת הארכיבישוף; בסעיף 10 איסור לפנות לערכאות חילוניות בלי אישור כנסייתי; ובסעיף 21 איסור על מתן או קבלת תשלומים על הסמכות, מה שנקרא סימוניה (קנייה ומכירת משרות דתיות).
בסעיף 61 הוטל על אנשי הכנסייה לעסוק בלימוד ובהטפה של עקרונות האמונה הקתולית. בסעיף 62 הודגש כי הישועה קשורה הן באמונה והן בציות לחוקי הכנסייה, וכן בשלום ואחדות בין הנוצרים. סעיף בולט נוסף, סעיף 72, חיוב להקים בתי ספר בבישופות ובמנזרים. בבתי ספר אלה ילמדו נערים מוזיקה, חשבון (חישובים), דקדוק ותהילים, כדי להכין כמרים ונזירים משכילים.
הצו דרש גם פיקוח על סקרמנטים (טקסים דתיים) ועל המוסר בקהילות. הוא התמודד עם תופעות כמו הפרת נדרים, הסמכות הלקויה וסחר במשרות דתיות. כדי להצדיק מעורבותו בענייני כנסייה, קרל הסתמך על תקדימים מקראיים ועל החלטות ועידות כנסייתיות ישנות. המטרה הרחבה הייתה לבנות חברה נוצרית מאוחדת, שבה הכמורה משמשת כמובילה רוחנית ובה היא גם אחראית על החינוך ועל תקינות ספרי הקודש.
רעיונות אלה והמאמצים לחיזוק חיי הכנסייה נמשכו גם בשלטונו של יורשו, לואי החסיד.
האדמוניציו גנרליס הוא צו (פקודה רשמית) שנתן קרל הגדול ב-23 במרץ 789. קרל היה מלך שביקש לשפר את עבודת הכנסייה ולהנחיל ערכים נוצריים בחברה.
הוא קיבל רעיונות מחוקים ישנים של הכנסייה. לפני זה פרסם קרל צו אחר שנקרא קפיטולר של הרסטל. בו כבר נכתבו כללים על בישופים ומנזרים.
הצו כלל 82 סעיפים. הרבה מהם שמו דגש על התנהגות נכונה של אנשי הכמורה. הכמורה הם האנשים שעובדים בכנסייה.
הצו קבע מי יכול להיות בישוף. הוא אסר לקבל כסף על משרות דתיות. הוא גם קבע שכל מנזר יפעל לפי התקנון שלו.
עוד קבעו שבישופים יגנו על הטקסים הדתיים ועל המידות הטובות של האנשים בקהילה. קרל גם דרש ללמוד וללמד: בסעיף 72 הורה על הקמת בתי ספר במנזרים ובאזורים. שם ילמדו ילדים מוזיקה, חשבון (חישובים), דקדוק ותהילים.
המטרה הייתה שיהיו כמרים ונזירים משכילים. הם יוכלו ללמד את העם נכון ולשמור על ספרי הקודש בלי טעויות.
תגובות גולשים