אהרן הוא דמות מקראית, אחם של משה ומרים והאבי של מלאכת הכהונה. כהן פירושו איש שמשרת בקודש ומבצע טקסים דתיים. הוא שימש דוברו של משה בפני פרעה והכהן הגדול הראשון במשכן; המשכן הוא האוהל שנועד לשמש כמקדש בזמן הנדודים במדבר. הכהונה ניתנה לו ולזרעו.
ביום חנוכת המשכן נכנס אהרן לכהונה. שני בניו הגדולים, נדב ואביהוא, מתו אחרי שהקריבו קטורת זרה; קטורת היא עשן שנוצר מהשארת שרפים קדושים. את מקומם ירשו אלעזר ואיתמר.
בסיפור של קורח ועדתו, שהעלו טענות נגד משה ואהרן, אלוהים הוכיח את בחירתו באהרן באמצעות מבחן קטורת: קורחי העדה שניסו להקטיר נענשו, אך כאשר אהרן הקטיר, המגפה נעצרה.
משה, אהרן ובנו אלעזר עלו לראש ההר, ומשה העביר את בגדי הכהונה מבניו של אהרן לבנו אלעזר. סופית אהרן נפטר במקום שנקרא הור ההר (או מוסרה).
מסורת חז"ל הציגה את אהרן כסמל של אהבת הבריות ורדיפת שלום. במסכת אבות הוא מוצג כאדם שהשתדל לאחד ולרצות את העם. פרשנים קישרו מסורת זו גם לפסוקים שמתארים אחווה ושלום בין אחים.
יש מי שמסביר את מעשה חטא העגל בחוסר החלטיות שבאה מרצונו להשפיע בשלום, ואחרים רואים ניסיון לעכב פעולה עד חזרת משה.
על פי המקרא מטה אהרן צמח פרחים ושקדים כסימן לבחירת שבט לוי. המטה נשמר בקודש הקודשים במשכן כאות לבחירה הזאת.
הביטוי "וידם אהרן" מתאר את תגובתו למות שני בניו. הטקסט מציין כי אהרן נשאר דומם. יש פירושים שונים: שתיקה של קבלת הדין, דממה סוערת מבפנים, או דמעות שבאו לפני השקט.
הרמב"ן והאברבנאל מציעים פירושים שונים לתקיעת הדממה הזאת, בין בכי שנקטע ובין תדהמה מוחלטת.
מותו מתואר בספר במדבר. הוא מת בהר ההר ונקבר שם. על פי המסורת הוא נפטר ביום האחרון של הנדודים, וישנה מחלוקת במסורות לגבי מועד המדויק.
הביטוי "ייגאל אהרן אל עמיו" מופיע בתורה בהקשר מות דמויות מרכזיות. פירושו המדויק שנוי במחלוקת ומתקשר לתפיסות של מוות ופולחן קדום.
במדרש מסופרת מיתה בה נפל אהרן בתוך מערה לאחר שהושכב לפי צווי משה. מדרשים אחרים מתארים איך העם חשב שמשה או אלעזר אחראים, ומיד נרגעו הדיונים לאחר ניסיונות שהראו שאהרן אכן מת.
אהרן מוזכר כאביהם של נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר. המשכיות הכהונה עברה לבנו אלעזר.
בחקר המקרא מודגשת העובדה שרוב הסיפורים על אהרן נראים קשורים למסורות כהניות שנוספו לאחר תקופת גלות בבל. דמותו מופיעה בעיקר במקורות הקשורים לכהונה. החוקרים מסכימים שהפרטים ההיסטוריים על חייו אינם ברורים, והקשרים ליציאת מצרים והנדודים שנויים במחלוקת מדעית.
אהרן היה אחיו של משה ואח של מרים. הוא היה הכהן הגדול הראשון. כהן הוא אדם שעוזר בעבודת הקודש. המשכן היה האוהל הקדוש שבו עבדו.
כשהמשכן נפתח, שני בניו נדב ואביהוא נעלמו במעשה שקשור להקרבת קטורת. קטורת היא עשן טקסי. לאחר כך ירשו את המקום אלעזר ואיתמר.
בזמן מרד קורח הוכיח הקב"ה שאהרן נבחר לכהונה. בסיפור הזה הקטורת של אהרן עצרה את המגפה.
אהרן נזכר במסורת כאדם שאהב לעשות שלום בין אנשים. כל ספרות החכמים מספרת שהוא ניסה ליישב שנויים.
המטה של אהרן פרח ונתן שקדים. זה היה סימן שהקב"ה בחר בשבט לוי.
אחרי מות בניו כתוב "וידם אהרן". זה אומר שהוא שתק. פירושים אומרים שזה היה שקט של קבלה או עצב.
אהרן מת בהר ההר ונקבר שם. לפני מותו מסרו את בגדי הכהונה לבנו אלעזר.
המסורת מספרת שמשה הכניס את אהרן למערה ואז אהרן מת. לאחר מכן אנשים ראו שהדברים לא נעשו על ידי משה או אלעזר.
חוקרים אומרים שרוב הסיפורים על אהרן נכתבו אחרי תקופות ארוכות. לכן פרטים רבים על חייו נחקרים ומעורפלים.
תגובות גולשים