אוויה (אי)

הכולל את האי "אוויה", את האי סקירוס ממזרחו, וחלק קטן מהיבשת במרכז יוון.

אוויה (ביוונית: Εύβοια) או אֶוּבּוֹיָה (שם עם הגייה ישנה) היא האי השני בגודלו ביוון, אחרי כרתים. האי מהווה את רוב היחידה האזורית אוויה, שכוללת גם את סקירוס וחלק מהיבשת.

שטח האי הוא 3,670 קמ"ר. נכון ל-2011 חיו בו כ-190,000 תושבים. צורת האי מוארכת והוא כמעט צמוד לחוף המזרחי של יוון.

האי הוא המשך של רכס הרים שכולל בחלק היבשתי את ההרים אתוס, אולימפוס, אוסה ופיליון. רכס זה עובר דרך אוויה וממשיך לאיים הרריים נוספים כמו אנדרוס, טינוס ומיקונוס.

אוויה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים. הצפון מיוער ונשלט על ידי הפסגה פיקסריה (1,371 מ'). האקלים שם דומה לזה של חצי האי פיליון. מרכז האי פורייה ויש בו מישורים חקלאיים, ובדרום-מרכז נמצא הר דירפיס (1,745 מ'). הדרום דומה באקלים ובטופוגרפיה לאיים הקיקלאדיים, ובמרכזו ההר אוכחי (1,394 מ').

שני גשרים, הישן והגבוה, מחברים את האי ליבשה. מגיעים אליו ברכב, ברכבת ובמעבורת החוצה את מצר אוריפוס. לנמליו העיקריים קוראים קימי, כלקיס וקריסטוס.

האוכלוסייה מורכבת מתושבים שמגיעים מאזורים שונים ביבשת ובאיים. בין התושבים היווניים יש גם אלבנים וולאכים.

במיתולוגיה היוונית אוויה הייתה אהובתו של פוסידון, והיא נתנה את שמה לאי. בהומרוס נאמר ששבע ערים על האי, כלקיס, ארטריה, איסטיאיה, קירנטתו, דיון, קריסטו וסטירה, שלחו ביחד כ-40 ספינות לצי שיצא נגד טרויה.

אוויה הוא אי גדול ביוון. הוא האי השני בגודלו אחרי כרתים. האי גם כולל את סקירוס ומעט מהיבשת.

שטח האי הוא 3,670 קמ"ר. שם גרו בו כ-190,000 אנשים ב-2011.

האי ארוך וקרוב לחוף. הוא חלק מרכס הרים גדול שמתחיל ביבשה ועובר באיים.

אוויה מחולק לשלושה חלקים. הצפון מיוער ויש בו הר גבוה בשם פיקסריה. באמצע יש אדמות פוריות ושדות. בדרום האקלים דומה לאיים הקיקלאדיים ויש שם הר בשם אוכחי.

יש שני גשרים שמחברים את האי ליבשת. אפשר להגיע באוטו, ברכבת ובמעבורת. הנמלים החשובים הם כלקיס, קימי וקריסטוס.

אנשים שעלו לאי הגיעו מאזורים ומאיים שונים. בין התושבים יש גם אלבנים ווולאכים.

על פי אגדות, פוסידון, אל הים, אהב אישה בשם אוויה. גם הומרוס, משורר עתיק, כתב ששבע ערים על האי שלחו ספינות למלחמה גדולה נגד טרויה.