אוטו לימן פון זאנדרס (17 בפברואר 1855, 22 באוגוסט 1929) היה גנרל ומצביא גרמני במלחמת העולם הראשונה. הוא שימש גם כיועץ הצבאי של האימפריה העות'מאנית.
נולד בסטולפ (כיום סלופסק, פולין) במחוז פומרניה. אביו נקרא קרל לאונרד לימן, שהחזיק אחוזה מקומית. במשפחת אביו יש תיעוד שמקור המשפחה היה יהודי בשם ליפמן, ולאחר מכן הוטבלו לנצרות.
בשנת 1874 הצטרף לצבא כצוער. הוא התקדם בדרגות לאורך השנים. בשנת 1908 קיבל את דרגת גנרל-מיור (דרגה צבאית בכירה). ב-1911 הועלה לדרגת גנרל-לויטננט (דרגה בכירה יותר) ומונה למפקד הדיוויזיה ה-22. ב-1913 הוענק לו תואר אצולה והוא מונה לראש משלחת הצבא הגרמני לאימפריה העות'מאנית. בתפקידו שם ניסה לקדם רפורמות מודרניזציה בצבא העות'מאני, כלומר לעדכן ולשפר את ארגון וציוד הצבא.
עם תחילת המלחמה קיבלו הקצינים הגרמנים תפקיד מרכזי יותר בפיקוד על כוחות עות'מאניים. פון זאנדרס מונה בשנת 1915 למפקד הארמייה החמישית. הוא פיקד עליה בקרב גליפולי (קרב על חצי האי גליפולי), שבו הכוחות העות'מאנים הצליחו לדחות פלישה בריטית-צרפתית. קרב זה נחשב להצלחה משמעותית של העות'מאנים במלחמה. עבור חלקו בקרב עוטר פון זאנדרס בעיטור פור לה מריט עם עלי האלון, עיטור צבאי גבוה של האימפריה הגרמנית.
בשנת 1918 מונה למפקד הכוחות העות'מאנים בארץ ישראל. אז כבר היו ההפסדים לצבא הבריטי ברורים, ולכן פון זאנדרס נקט מדיניות הגנתית וניסה להחזיק בעמדות השלטון העות'מאניות. למרות המאמצים, הכוחות העות'מאניים הובסו בקרב מגידו ונסוגו מארץ ישראל.
עם תום המלחמה נעצר פון זאנדרס במלטה כחשוד בפשעי מלחמה, ושבה שהה כשישה חודשים במעצר. משוחרר ב-1919, חזר לגרמניה ופרש מהצבא. בשנותיו האחרונות כתב את זיכרונותיו, שיצאו לאור ב-1927. נפטר במינכן ב-1929.
אוטו לימן פון זאנדרס (1855, 1929) היה גנרל גרמני. הוא עבד גם עם האימפריה העות'מאנית, שהיא מדינה שהייתה גדולה אז.
נולד בעיירה שנקראת סטולפ, היום זה מקום בפולין. משפחתו הייתה פעם יהודית ושינתה דת לנצרות.
הוא הצטרף לצבא ב-1874. בהמשך עלה בדרגות והפך למפקד של יחידות גדולות. ב-1913 שלחו אותו לשרת בצבא העות'מאני ולעזור להם להתחדש.
במלחמה הוביל פון זאנדרס את הארמייה החמישית ב-1915. הוא פיקד בקרב גליפולי. שם הצליחו הכוחות העות'מאנים להדוף פלישה של בריטניה וצרפת. על כך קיבל עיטור חשוב בשם פור לה מריט.
בשנת 1918 פיקד על הכוחות בעזרת בארץ ישראל. בסוף הם לא הצליחו להחזיק את השטח ונאלצו לסגת.
לאחר המלחמה עצרו אותו זמן קצר במלטה. ב-1919 שוחרר וחזר לגרמניה. פרש מהצבא וכתב את זיכרונותיו. מת במינכן ב-1929.
תגובות גולשים