אויגן גרסטנמייר

אויגן קרל אלברכט גרסטנמייר (25 באוגוסט 1906 - 13 במרץ 1986) היה כומר ותאולוג אוונגלי גרמני. הוא התנגד למשטר הנאצי והשתתף בקשר ה-20 ביולי 1944. לאחר המלחמה נכנס לפוליטיקה של גרמניה המערבית, והיה מראשי המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU). בין 1954 ל-1969 שימש כנשיא הבונדסטג, הפרלמנט הגרמני.

גרסטנמייר נולד בקירכהיים אונטר טק בבאדן-וירטמברג. בתחילה עבד כאיש מכירות, ואז סיים את הבגרות ולמד פילוסופיה, שפה וספרות גרמנית ותאולוגיה אוונגלית בטיבינגן, ברוסטוק ובציריך. בשנת 1934 נעצר לתקופה קצרה כי היה חבר בכנסייה המתוודה, קבוצה אוונגלית עצמאית שהתנגדה לשלטון הנאצי. ב-1936 השלים את דוקטורט התיאולוגיה שלו.

ב-1942 הצטרף לגרופת ההתנגדות הקרויה חוג קרייזאו, קבוצת מתנגדים שכללה אנשי אצולה, כמרים ודיפלומטים. הקבוצה פעלה למצוא דרך להחליף את המשטר הנאצי. בשנת 1944 תמך גרסטנמייר בקושרי קשר ה-20 ביולי, שבו ניסה קלאוס פון שטאופנברג להחליף את היטלר. לאחר הניסיון נעצר גרסטנמייר, נחקר על ידי הגסטפו (משטרת הביטחון של הנאצים), ואז נידון בינואר 1945 לשבע שנות מאסר בעבודת פרך. באפריל 1945 שוחרר על ידי צבא ארצות הברית. אחרי המלחמה עסק בעבודות סעד של הכנסייה, ועזר לנפגעי הרדיפות ולאלמנות.

מ-1949 ועד 1969 היה חבר הבונדסטג מטעם ה-CDU. ב-1954 נבחר למלא את מקומו של יושב הראש שנפטר, וב-16 בנובמבר 1954 החל רשמית לכהן כנשיא הבונדסטג. בתפקיד זה לקח חלק במשא ומתן שתרם להקמת קשרים דיפלומטיים עם ישראל, ונחשב לידיד ישראל. ב-1965 סייע לדחות לחץ מארצות ערב להפחית את הסיוע הגרמני לישראל.

גרסטנמייר היה שמרן בדעותיו בתוך המפלגה, ותמך בגישות כלכליות ושמרניות מסוימות של לודוויג ארהארד. בין 1956 ל-1966 כיהן גם כיו"ר הפדרלי של ה-CDU. ב-31 בינואר 1969 התפטר מתפקיד הנשיא בעקבות ביקורת ציבורית על סכום הפיצויים שקיבל, בטענה על הפסד הכנסה בשל רדיפותיו בתקופה הנאצית. הוא יזם גם את בניין הבונדסטג בבון, שנקרא בלשון העם "לאנגר אויגן" (אויגן הארוך). לאחר פרישתו נותר פעיל בארגוני חברים לשעבר. הוא מת בבון ב-1986.

אויגן גרסטנמייר (1906-1986) היה כומר (איש דת) ותאולוג (חוקר דת). הוא התנגד לממשל של היטלר. הוא השתתף בקבוצה שהתנגדה לשלטון. הקבוצה הייתה מעורבת בקשר ה-20 ביולי.

גרסטנמייר נולד בכפר בגרמניה. הוא עבד תחילה באיזה מקום מכירות. אחר כך למד תאולוגיה ואחרי כן קיבל דוקטורט, זהו תואר גבוה בלימודים. ב-1934 נעצר כי היה חלק מכנסייה שעמדה נגד המשטר. ב-1944 תמך בקושרים בקשר ה-20 ביולי. לאחר מכן עצרו אותו ונכלא. באפריל 1945 שוחרר על ידי חיילי ארצות הברית. אחרי המלחמה עזר לאנשים שנפגעו ולאלמנות.

משנת 1949 עד 1969 היה חבר בפרלמנט הגרמני, הבונדסטג (בית הנבחרים). ב-1954 נבחר לנשיא הבונדסטג. בתפקידו קידם קשרים עם ישראל. רבים ראו בו ידיד של ישראל. ב-1969 התפטר אחרי ביקורת על סכום כספים שקיבל כפיצוי. בבון ניצב בניין של הבונדסטג שכינו אותו "לאנגר אויגן". גרסטנמייר מת בבון ב-1986.