אולגה קָפֶּלְיוּק (נולדה ב-10 ביוני 1932) היא פרופסור אמריטה לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור אמריטה הוא תואר לפרופסור בדימוס שממשיך לעסוק במחקר.
קפליוק נולדה בקרקוב שבפולין למשפחה של שני רופאים. בילדותה למדה בבית ספר עברי. בזמן מלחמת העולם השנייה הועברה המשפחה לגטו, מקום שבו כפו על יהודים לגור, ומהגטו נמלטה המשפחה בזהות נוצרית בדויה.
לאחר המלחמה היגרו לפריז, ושם סיימה את לימודי התיכון. ב-1948 עלו לישראל והתיישבו ביהוד. ב-1950 התגייסה לצה"ל. בשנת 1952 החלה ללמוד באוניברסיטה העברית מדעי השפה, ובשנת 1956 סיימה תואר ראשון.
היא למדה שפות אתיופיות ועבריות: אתיופית עתיקה (גאעז), אמהרית, שפה מדוברת באתיופיה, תיגרינית, שפה אחרת מאותו אזור, וארמית, שפה עתיקה. בהשפעת פרופ' יעקב פולוצקי פיתחה עניין בשפות שנחקרו מעט.
השלימה תארים גבוהים, וקיבלה מלגת לימודים בצרפת. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בדיבור בספרות האמהרית החדשה, והיא קיבלה את התואר ב-1969.
ב-1970 הצטרפה לסגל האוניברסיטה העברית. בשנת 1972 מונתה למרצה בכירה, ב-1981 לפרופסור חבר וב-1985 לפרופסור מן המניין. ב-1994 יצאה לפרישה מוקדמת כדי להקדיש זמן למחקר, וב-1995 פרשה כפרופסור אמריטה.
היא לימדה גם בחו"ל: בפריז בשנות השבעים, ובאדיס אבבה בשנות השמונים, שם הייתה המרצה הישראלית היחידה בתקופה שאין יחסים דיפלומטיים בין המדינות. ב-1990 שהתה במוסקבה ושם מצאה ספרים בארמית חדשה.
קפליוק התמחתה בלשונות אתיופיה ובבלשנות שמית (חקר משפחת השפות שמקורה במזרח התיכון ובאתיופיה). היא סייעה בקליטת יהודי אתיופיה, ייעצה בנושאי הוראת עברית לעולים וכתבה מאמרים המשווים בין הדקדוק העברי לדקדוק האמהרי.
הייתה חברה במועצות ובמערכות כתבי עת מדעיים בתחום לימודי אתיופיה עד שנות ה-2000. יש לה שתי בנות, יעל, דוקטור לפסיכולוגיה קלינית, ודפנה, מרצה למשפטים ועורכת דין, וכרבעה נכדים.
2005, פרס ישראל בבלשנות כללית. בהצדקת הפרס ציינו את מומחיותה בשפה האמהרית ובהיקף פרסומיה.
2021, מדליית אדוארד אולנדורף על תרומה לשפה השמית האתיופית.
פרסומיה כוללים מאמרים וספרים בתחום השפות האתיופיות והבלשנות.
אולגה קפליוּק נולדה ב-10 ביוני 1932 בקרקוב, פולין. היא למדה שפות ועבדה כפרופסור באוניברסיטה העברית.
כשהייתה ילדה הפרעה לה מלחמה. המשפחה עברה לגטו. הם ברחו והתחזו לנוצרים כדי לצאת משם.
אחר כך עברו לפריז. ב-1948 עלו לישראל. היא שירתה בצבא ולמדה באוניברסיטה.
היא למדה שפות מאתיופיה. שפות אלה הן אמהרית ותיגרינית. היא גם עבדה עם ארמית, שפה מאוד ישנה.
היא עזרה לעולים מאתיופיה ללמוד עברית. היא לימדה רבות ופרסמה ספרים ומאמרים על שפות.
יש לה שתי בנות וארבעה נכדים.
בשנת 2005 קיבלה את פרס ישראל בבלשנות. בשנת 2021 קיבלה מדליה על עבודתה בשפות אתיופיה.
כתבה מאמרים וספרים על שפות.
