אולימפיק איירליינס (ביוונית: Ολυμπιακές Αερογραμμές) הייתה חברת התעופה הלאומית של יוון. בסיס הפעולות שלה היה בנמל התעופה הבינלאומי אתונה-אלפתריוס וניזלוס. השם והלוגו של החברה התבססו על 12 האלים האולימפיים, ולא על התנועה האולימפית.
בשנותיה האחרונות הופרטה החברה, וב-29 בספטמבר 2009 היא הפסיקה את רוב פעולותיה. נותרו מספר קווי פנים-יוון וקווי בינלאומיים מוגדרים כציבוריים; מעמדם הוחזק במכרז. מרבית הפעילות הועברה לחברה הפרטית שירשה אותה, אולימפיק אייר. בסופו של דבר החברה נרכשה על ידי חברת אג'יאן איירליינס ונמצאת בבעלותה.
אחרי מלחמת העולם השנייה פעלו ביוון שלוש חברות תעופה קטנות. המצב הכלכלי שלהן היה קשה, וב-1951 הממשלה מיזגה אותן לחברה אחת בשם 'נתיבי אוויר לאומיים יווניים' (T.A.E). החברה פשטה את הרגל והופסקה ב-1955. ביולי 1956 הממשלה מכרה אותה לאיל ההון אריסטוטל אונאסיס, וב-6 באפריל 1957 שונה שמה ל'אולימפיק איירווייז'.
בשנות השישים התפתחה החברה במהירות. ב-1960 רכשה את מטוס הסילון הראשון שלה, דה הבילנד קומט; מטוס סילון הוא מטוס המונע במנועי סילון (ג'ט). אולימפיק החלה שיתוף פעולה עם חברת הבריטית BEA, שכלל טיסות משותפות וסימון משותף על המטוסים. ב-1966 הגיע הבואינג 707 הראשון, ועםו נפתח קו ישיר אתונה, ניו יורק.
ב-1971 הוקמה חברה בשם 'אולימפיק אוויאיישן', שתפעל בקווי פנים-יוון ותטפל בטיסות קטנות ובמסוקים. ב-22 בינואר 1973 נהרג בנו של אונאסיס, אלכסנדר, בהתרסקות מטוס. ב-1975 מכר אונאסיס את מניותיו והחברה עברה לבעלות ממשלת יוון. בסוף שנות השבעים נוסדו חברות בת נוספות, למשל שירותי הסעדה לטיסות, והוזמנו מטוסי איירבוס A300.
החל משנות השמונים החברה התמודדה עם שביתות, ניהול בעייתי ושחיתות. אלה גרמו להפסדים כלכליים כבדים. ב-1999 נכנסה לשוק מתחרה חדשה, אגאן איירליינס, והלחץ התחרותי גדל. ניסיונות הבראה, כולל מחיקת חובות על ידי המדינה, כשלו ברוב המקרים. היחידה שבה נרשם רווח הייתה 1996.
בשנת 2003 החלה ממשלת יוון ארגון מחדש של קבוצת אולימפיק. ב-2004 נערכו ניסיונות להפרטה, אך הם לא הצליחו. הנציבות האירופית קבעה שחלק מסיוע המדינה היה בלתי חוקי, ובכך חזרו בעיות משפטיות וכלכליות.
בחודש מרץ 2009 הוכרז כי קבוצת MIG תקנה חלק מפעילות החברה ותקים חברת תעופה חדשה בשם אולימפיק אייר. בטיסותיה האחרונות, שהוזכרו בספטמבר, הופסקה רוב הפעילות ורוב הקווים הועברו לחברה החדשה.
במהלך ההיסטוריה של החברה אירעו מספר תאונות ואירועים בולטים, כולל התרסקות שבה נהרג אלכסנדר אונאסיס ב-1973. פרטים נוספים על תאונות אינם מפורטים כאן.
אולימפיק הייתה חברת התעופה הלאומית של יוון. המשרד הראשי שלה היה בשדה התעופה של אתונה. השם קשור לאלים האולימפיים.
אחרי מלחמת העולם היו ביוון שלוש חברות תעופה. הן התאחדו ב-1951 לחברה אחת בשם T.A.E. החברה נסגרה ו-1956 מכרו אותה לאיש עשיר בשם אריסטוטל אונאסיס. ב-1957 קראו לה 'אולימפיק איירווייז'.
ב-1960 החברה קנתה מטוס סילון. מטוס סילון זהו מטוס שעף במהירות עם מנוע ג'ט. היא שיתפה פעולה עם חברת תעופה בריטית. ב-1966 היא קנתה בואינג 707 וטסה ישירות לניו יורק.
ב-1971 נוצרה חברת 'אולימפיק אוויאיישן' לטיסות בין האיים. ב-1973 בנו של אונאסיס, אלכסנדר, נהרג בתאונת מטוס. ב-1975 אונאסיס מכר את החברה לממשלה.
בשנות ה-80 וה-90 החברה התקשתה מאוד. היו שביתות ובעיות כלכליות. חברת מתחרה בשם אגאן הגיעה לשוק. ניסיונות להציל את החברה לא הצליחו.
בסוף החברה הופרטה והמפסידים רצו להעביר חלק מהפעילות לחברה חדשה בשם אולימפיק אייר. חלק מהטיסות הופסקו בספטמבר והפעילות עברה לידי החברה החדשה. אחר כך אולימפיק נקנתה על ידי אג'יאן.
תגובות גולשים