אופני טנדם

אוֹפני טנדם הם אופניים לשני רוכבים או יותר, היושבים זה מאחורי זה.
הם מאפשרים לשני אנשים לתרום יחד כוח להנעת האופניים. אופני טנדם משמשים לעיתים לשילוב אנשים עם לקות ראייה, כאשר רוכב עיוור יושב מאחור ורוכב רואה מקדימה.
בעבר חיברו שני זוגות אופניים כדי ליצור טנדם. בגלל המשקל והלחץ הכפולים נדרשים ברכיבים עמידים יותר, ולכן כיום הטנדם בנויים על שלדה חזקה.
אופני טנדם מוארכים יותר מאופניים רגילים. יש בהם מספר מושבים רצופים ומספר מערכות דוושות.
הדוושות מחוברות ביניהן בשרשרת נוספת הנקראת "שרשרת תזמון", שרשרת שמחברת בין מערכות הדוושות כדי שידוושו בו‑זמנית בקאדנס (קצב דוושות).
הרוכב הקדמי שולט בכידון. לרוב הרוכב האחורי יש כידון אחיזה בלבד.
הטנדם הפופולריים ביותר הם לשני רוכבים, אך קיימים גם דגמים לשלושה, ארבעה ועוד.
ב-1896 בנתה חברת Orient דגם לעשרה רוכבים. הדגם הארוך ביותר שנבנה כלל 74 מושבים, ב-1984 באוסטרליה.
קיימים כיום טנדם בסגנון אופני כביש, טנדם של אופני הרים עם בולמי זעזועים, וגם טנדם מסוג "אופנוח" (אופניים בישיבה שונה).
רכיבת טנדם מניבה כוח גדול יותר מאופניים רגילים. ההתנגדות לגלגול ולעצמות הציר מעט גבוהה יותר, אך התנגדות האוויר דומה.
משקל הטנדם כפול ולעיתים יותר. יחס הכוח־למשקל שונה מאופני סינגל, ולכן התחושה שונה.
העלייה על טנדם קשה יותר לרוב. בירידות אפשר להגיע למהירויות גבוהות יותר. האורך עוזר לצמצם התהפכויות בירידות תלולות.
רכיבה בטנדם דורשת תיאום בין הרוכבים. השליטה והשמירה על שיווי המשקל מוטלות בעיקר על הרוכב הקדמי.
אם משקל הרוכב הקדמי נמוך לעומת האחורי, תנועות של האחורי משפיעות יותר על היציבות.
השם "טנדם" מקורו בלטינית Tandem, שפירושו "לבסוף". באנגלית המילה התפרשה גם כ"זה מאחורי זה".
בארמית/עברית עתיקה יש ביטוי בעל צליל דומה, "טן דו", שמופיע בתלמוד.
בישראל משתמשים בטנדם בעיקר ברכיבת עיוורים ולקויי ראייה. מאז 2017 מתקיימות תחרויות טנדם מסוג אופני הרים.
התחרויות נערכות בחסות איגוד האופניים הישראלי ובהתאחדות לספורט נכים, וכוללות בין היתר את "אליפות ישראל לטנדם", "מרוץ איילה" ו"הספורטיאדה".

אופני טנדם הם אופניים לשני רוכבים או יותר. הרוכבים יושבים אחד מאחורי השני.
שניהם מדוושׂים כדי להזיז את האופניים. זה מאפשר לאנשים לשתף כוח.
טנדם משמשים גם כדי לאפשר לרוכבים עיוורים לרכב. הרוכב הרואה יושב מקדימה.
טנדם ארוכים יותר מאופניים רגילים. יש בהם מספר מושבים ודוושות.
הדוושות מחוברות ב"שרשרת תזמון". זאת שרשרת שמחברת את הדוושות כדי שיסובבו יחד.
הרוכב הקדמי מחזיק בכידון ושולט בכיוון. הרוכבים מאחור מחזיקים בכידון רק לאחיזה.
יש טנדם לשני רוכבים, ולפעמים ליותר. ב-1896 בנו טנדם לעשרה רוכבים.
הדגם הכי ארוך שנבנה כלל 74 מושבים ב-1984.
יש טנדם של כביש וטנדם של אופני הרים. יש גם סוג שנקרא "אופנוח".
טנדם שוקלים יותר מאופניים רגילים. לכן הם חזקים וכבדים יותר.
רכיבה בטנדם דורשת שיתוף פעולה. צריך לדווש יחד ולשמור על שיווי משקל.
בירידות אפשר להגיע למהירות גבוהה. האורך עוזר למנוע נפילות פשוטות.
המילה "טנדם" מגיעה מלטינית ומשמעותה המקורית היא "לבסוף". באנגלית פירושה גם "זה מאחורי זה".
בישראל משתמשים בטנדם בעיקר לרכיבת עיוורים. מתקיימות תחרויות טנדם מאז 2017.
התחרויות נערכות בחסות איגוד האופניים וההתאחדות לספורט נכים.