אורגנולוגיה

אורגנולוגיה הוא ענף העוסק בלימוד וחקר כלי הנגינה. הוא כולל את ההיסטוריה של הכלים, תיאור חלקיהם, השימוש בהם בתרבויות שונות, דרכי הנגינה ותכונותיהם האקוסטיות (איך הכלי משמיע צליל).

האורגנולוגיה השיטתית מתארת כלי נגינה בפירוט רב, כך שניתן לשחזרם מעשית. ענף זה בוחן מידות של הכלים, חלקיהם, הקשר בין החלקים, אופן ההפעלתם ושימושם. היא שואפת להיות מחקר אובייקטיבי ולא מעריכה את היופי או הפשטות של הכלי.

חלוצי המחקר השיטתי היו קורט זאקס ואריך פון הורנבוסטל. הם חילקו את כלי הנגינה לארבע קבוצות עיקריות:
- קורדופוניים: הצליל מופק על־ידי מיתר.
- אווירופוניים: הצליל נוצר מתנודות בעמוד האוויר (כמו בכלי נשיפה).
- ממבראנופוניים: הצליל מופק מעור מתוח על פני הכלי.
- דיופוניים: הצליל נוצר מהקשה על חומר מוצק, כמו עץ או מתכת.

האורגנולוגיה ההיסטורית דנה בהתפתחות כלי הנגינה ובמקומם בחברה לאורך זמן. היא חוקרת גם את תפוצת הכלים ודרכי ההפקה שלהם בתרבויות שונות בעולם.

אורגנולוגיה הוא חקר כלי נגינה. זה לומד איך הכלים עובדים ואיך הם נשמעים.

השיטה השיטתית מתארת כל כלי בפירוט. כך אפשר לבנות אותו שוב.
היא בוחנת את החלקים, המידות ואת הדרך לשחק בו.

החוקרים המפורסמים בתחום הם קורט זאקס ואריך פון הורנבוסטל.
הם חילקו את הכלים ל־4 קבוצות עיקריות:
- קורדופוניים: יש להם מיתר שמפיק צליל.
- אווירופוניים: הצליל נעשה על ידי אוויר שפועל בתוך הכלי.
- ממבראנופוניים: הצליל מופק מעור מתוח על הכלי.
- דיופוניים: הצליל נוצר מהקשה על חומר מוצק.

האורגנולוגיה ההיסטורית בודקת איך כלי נגינה השתנו במשך הזמן.
היא גם בוחנת היכן ולמה כלי מסוים הופיע בתרבויות שונות.