איב (עיר)

איבּ (בערבית: إب) היא עיר בירת מחוז איב בדרום־מערב תימן. היא נמצאת בלב רכס הרי עבדן הגבוהים, בגובה כ־2,050 מטרים מעל פני הים. בשנת 2005 חיו בעיר כ־160,000 תושבים.

בעטו של המאה ה־11 עלה משמעותית מעמדה של האזור, כששושלת סולהידים שלטה על חלקים גדולים של תימן מבירתה הסמוכה ג'יבלה. במאה ה־20 נשלטה איב על ידי אמיר, שליט מקומי, שהיה עצמאי למחצה עד 1944, אז בוטלה שיטת האמירויות על ידי המלוכה. בשנות ה־50 פרצה בעיר מחלה קשה (אבעבועות שחורות).

המחוז סביב איב פעיל מאוד בחקלאות. המטעים והנחלים יושבים על מדרונות בגובה 1,200, 1,800 מטרים, ולכן השבחים מעובדים במערכת טרסות, מצעדי אדמה סוללים כדי למנוע סחף ולהשתמש בקרקע הוולקנית הפורייה. מגדלים דגנים, פירות, ירקות, קפה וגת (צמח שנצרכים ממנו עלים שנלעסים). יש גם מרעה לצאן, בעיקר כבשים. שוק העיר מהווה מרכז סחר לאזור.

העיר מוקפת חומה עבה, ויש בה בתים רבי־קומות ומסגדים רבים. יש אמת מים שמחוברת למערכת חלוקת מים מודרנית. איב נמצאת כ־117 קילומטרים מצפון־מזרח לנמל מוח'א, על הדרך שמקשרת בין מוח'א וצנעא.

בשנת 1982 הופיעה בעיר רעידת אדמה שפגעה באזור. בעבר התקיימה בעיר קהילה יהודית זעירה: במחצית הראשונה של המאה ה־20 היו כ־51 יהודים, ולפני עליית יהודי תימן היו בעיר כ־20 משפחות. אזכור כתוב ראשון לקהילה מופיע בשנת 1703, ויש אזכור נוסף בפנקס בית הדין של צנעא משנת 1775.

איבּ היא עיר בתימן שבדרום־מערב הארץ. העיר יושבת על גבעות גבוהות, בערך 2,050 מטרים מעל הים. בשנת 2005 התגוררו בה כ־160,000 אנשים.

בעיר הייתה חשיבות היסטורית כבר במאה ה־11, כשהשלטון המקומי גבר באזור. במאה ה־20 הנהיג בעיר אמיר, מנהיג מקומי. בשנות ה־50 פרצה שם מחלה קשה.

במחוז סובב איב יש הרבה חקלאות. האדמות מעובדות בטרסות. טרסות הן מדרגות אדמה על ההר, שעוזרות לשמור על הקרקע ולהשתמש במים. מגדלים שם דגנים, פירות, ירקות, קפה וגת. גת הוא צמח שאנשים לועסים את העלים שלו. יש גם מרעה לכבשים. השוק בעיר חשוב לסוחרים באזור.

לעיר חומה עבה, בתים גבוהים ומסגדים. יש בה מערכת מים מודרנית. איב נמצאת כ־117 קילומטרים מצפון־מזרח לנמל מוח'א. בשנת 1982 חווה העיר רעידת אדמה. במשך השנים חיה בעיר קהילה יהודית קטנה, והיא מזכירה את תיעודיהם משנת 1703 ומ־1775.